האדם.
תמיד ידעתי שלאדם יש דרך התבטאות, אם זה בדרך שהוא מתלבש, בדרך בה הוא מדבר, הדברים החביבים עליו או הדברים השנואים עליו, ישנה דרך שאני אישית עוד לא מבין, כולנו רוצים להיות במרכז המעגל – להיות שונים אך באותו מובן אנחנו רוצים להצטרף לשורות הצפופות של האדם ולהיות דומים לו כשלם.
כולם שונים אך דומים, ישנם בני אדם רעים שבאו מאותו מקור של בני האדם שלבם טוב להם ונפשם מחפשת כול טוב לסביבה שלה, כולנו קמנו מאיזה עבר, שחלקנו מתביישים בו וחלקנו גאים בו.
אני נטרלי , בנוגע לעבר, להווה ולעתיד, אני נוח לי במיקומי למרות שאין לי הרבה, אני שמח בחלקי וזה מה שחשוב- אושרו של האדם ב-א' ולא ב-ע'.
יש אנשים שחושבים שהכל קשור לכסף, ולפעמים נדמה שהעולם מסתובב סביבו אך אני בטוח שיש משהו מעבר..
אבל קולי לא תמיד נשמע ואני לא תמיד מצליח להשמיע אותו – אחרי הכל מי יקשיב לקבצן זקן?
תגובות (2)
קודם כל, הפריע לי שכל פסקה הייתה רק משפט אחד. צריך לדעת מתי גם לשים נקודה בסוף משפט.
גם לגבי שלוש הנקודות. הן לא התאימו.
אני חושבת, שבעניין הקבצן, אולי הייתי כותבת קצת ממה שהוא רואה, ש'נחשוד בו', ואז מגלים את זה שהוא קבצן למעשה. אבל זה רעיון שלי, וזה עניין של סגנון כתיבה. זו רק הצעה שלי.
בנוגע לרעיון, אני לא חושבת שיש אנשים 'רעים' ו'טובים'. אם, לדוגמה, היה מותר לגנוב לפי התרבות גנבה לא הייתה נחשבת לדבר רע. והאושר, שאינו ב-ע', אולי אושרו של האדם מצוי בכסף?
אבל בסך הכל, אהבתי את הרעיון, הכתיבה טובה והכל בסדר.
זה יפה מאוד.
כול אדם מונע על ידי דחפים ויצרים שונים שנבנים במהלך השנים.
חלקנו רוצים להיות בצד, חלקנו קוצים להיות באמצע.
כול תנועה שלנו יכולה לשקף את הדברים הללו.
אם אני יושבת שאוטו בצד, זה אומר שבד"כ אני יושבת בצד?
או שאני פשוט מנסה לקבל קצת שקט?
או שהכיסאות בצדדים נוחים יותר… :)
אהבתי, זה חמוד.