ד"ר לורן ופרופסור רוני יובל פרק 6

רוני טיפל בילדיו דאג שיתקלחו ויאכלו ארוחת ערב ולאחר שסידרו את ילקוטם ליום המחרת נכנסו לחדרם ומיד שקעו בשינה נעימה עם חיוך על פניהם.

רוני נכנס בשקט לחדרה של אמו וגם היא נרדמה , חרש סגר את הדלת ושב ונכנס למטבח.

הוא הכין לעצמו כוס שוקו והטלפון צלצל.

רוני הרים מיד את השפופרת ופזית הייתה מעבר לקו.

"רוני אתה יכול לדבר"?? "אני יכול לדבר אך אומר לך בגלוי אני מאד מאד עצוב ולכן אנא אל תכעסי עלי אינני רוצה לצער אותך וניפגש מחר בבית החולים"

"אוהבת אותך רוני שלי" "גם אני אותך" וסגר את הטלפון .

הוא שקע במחשבות ועיכל את המלים שנאמרו על ידי אמו , שהיא הייתה בין המשפיעים עליו במהלך כל חייו, האשה הזו היא סופר אמיתית אין אצלה אחד בלב ואחד בפה, היא פשוט מקסימה חייך בינו לבין עצמו הפרופסור..

דקה בטרם החליט להיכנס לחדרו ולעבוד במחשב כדי להקל מחר בבית החולים הוא מדפיס את הנקודות החשובות לגבי כל מאושפז ומאושפזת במחלקה שבניהולו ואת העבודה הממשית תעשה פזית היא מזכירה עם ראש על הכתפיים והצליחה לגרום לו לאהוב אותה ועכשיו הוא נמצא במצב קשה וזו בלשון המטעה צלצל הטלפון שנית.

"הלו " ערב טוב רוני אמרה לורן" "היי לורן היכן את " לא רחוק מהבית ואני רוצה לעלות לקחת כמה דברים חיוניים רציתי לשאול באם הילדים ישנים ואם אמך גם ישנה כי אינני רוצה להיתקל בה ובבנים"

"לורן כולם ישנים את יכולה לעלות אני כבר פותח את הדלת כדי שלא תצטרכי לחפש את המפתח".

היא ניתקה את הקו ולאחר 5 דקות עלתה למעלה. היא התעלמה ממנו לחלוטין ומיד נכנסה לחדר השינה כשבידה תיק גב גדול .

רוני נשאר בסלון הא לא העז לפנות אליה ולומר לה כי לבו נשבר כי עכשיו מעט מדי ומאוחר מדי.

לורן יצאה מחדר השינה, מלמלה ערב טוב ויצאה מהדירה , הדירה שבה
בילתה משפחת יובל ימים נעימים, המולת תאומים מקסימים, תמיד מארחים ,תמיד מתארחים , המצב הסוציו אקונומי גבוה ופשוט הכל היה נפלא וכששמעה מה בפי בן זוגה שהעריצה ואהבה בטירוף כששמעה כי הוא מנהל רומן כבר למעלה משנה – על זה היא לא יכולה לא לסלוח ולא לשכח.

המשך יבוא