ד"ר לורן ופרופסור רוני יובל פרק 27

לורן יצאה מחדר הילדים וכל כך רצתה לנסוע לשלומי כל כך רצתה לשהות בחברתו אשר משיב לה את השלווה את היופי ואת האיכות שלאחרונה אבדה לה.

רינת באה לקראתה ושאלה באם בא לה לשתות כוס קפה עם פרוסת עוגה שאפה מי אם לא יואל. היא נענתה ברצון ושתי האחיות התיישבו בניחותא.

"לורן אמרה רינת אני כל כך רוצה להתארח בביתו של שלומי מה דעתך"??

"דעתי כדעתך אם זה יעשה לך טוב אז צלצלי אליו לברר באם הוא פנוי וכפי שהוא אמר לך וזאת בסדר גמור כי תסעי עם מונית כדי שהאוטו שלך לא יחנה בחנייה של שלומי".

האחיות שתו בצוותא והעוגה של יואל כל רגע קטנה כל רגע מישהי מהן יישרה אותה כדי שלא תישאר עקומה חחחחח.

"אוקי לכי לחדרך טלפני אליו וסעי לשלום ועוד משהו אם בא לך לנסוע מחר בבקר לעבודה מביתו אין לי גם עם זאת שום בעייה."

"באמת ? אבל מה נגיד לבנים"???

"השאירי לי את הבנים אני אקלח אותם כמדי ערב ואומר להם כי נקראת לבית החולים באופן דחוף ובבקר כשאעיר אותם אומר להם שנשארת בבית החולים ותגיעי הביתה מוקדם ככל שאפשר"!!!

"ואוו תודה אחותי המתוקה תודה מה הייתי עושה בלעדייך , את מפרגנת לי אני כל כך אוהבת אותך מקווה שהאושר ישוב לחיי ונפנה את הדירה שפתחת בפנינו הלוואי ואגמול כגמולך אהיה סיבי סיטר לילדים שלך ושל יואל".

לורן נכנסה לחדרה ומיד צלצלה לשלומי.

"היי בא לך לקבל אורחת חמודה?"

"מי השואלת צחק שלומי חחחח "

"אשמח לארח אותך יפה שלי את רוצה שאבוא לאסוף אותך הוא הכי כדאי שתזמיני לך מונית ואל תעצרי ממש ליד הדירה אלא ברחוב הסמוך – כדי שננקוט בכל הזהירות עד ליום שהכל יהיה גלוי "

"טוב מאמי בעוד כמה שעות אגיע אליך וכשארד מהמונית אצלצל אליך".

"מתרגש אוהב אותך" הטלפון נדם.

המשך יבוא