דם לבן פרק 11 בבקשה תקראו!

"נוו.." אמרתי בחוסר סבלנות.
"תחשבי לרגע על מה עשה לך ירון. איך שהוא מחק לך את הזיכרון, חשף את הניבים שלו ואז מחק לך… יהיה מלא בנים מדהימים בארץ הערפדים! מה הבעיה למלוך שם?"
"לפני רגע חשבתי שאני אהיה יד ימינך."
"אז תהיה מלכת הערפדים. רק הגברתי לך את ההצעה." הוא חייך חיוך ערמומי.
"רגע אחד.. זה אומר שאני אהיה אשתך?!" הלכתי אחורה בבהלה.
"לא. "גם הוא נבהל ונגעל בו זמנית. "להיות מלכה זה לא אהבה! רואים שאין לך ניסיון בזה."
" ככה זה בעולם בני האדם. וחוץ מזה, מאיפה יש לי ניסיון?!"
"לא יודע. את שואלת אותי? טוב את עונה לי או לא. רק שתדעי, אני לא אהפוך אותך לבת אדם אם את לא תסכימי."
"אבל אם אני אסכים- אשאר ערפד."
"אבל אני אהפוך את ירון לערפד."
"לא! הוא אוהב את החיים שלו כבן אדם! לא אתן לך להרוס זאת." כעסתי.
"לא צריכה את ההצעה המטומטמת שלך! אני אמצא דרך אחרת להפוך לבת אדם!" גירשתי אותו בכעס.
עכשיו החיוך של 'האדון,' (בחיי, מה השם שלו?אני לא יכולה לומר כול הזמן האדון!) היה עוד יותר ערמומי.
כאילו התוכנית שלו הצליחה.
הייתי איזה חמש שעות בלי שינה, למרות שמתתי לישון, הייתי חייבת להיות ערנית. למלכודות שלו.
הייתה השעה : 9:30 וכול המשפחה שלי כבר הלכה לעבודה או ללימודים. נשארתי לבד בבית, נרדמת בלי לשים לב.
בינתיים היה לי חלום מוזר ביותר : (בלי קשר עכשיו לסיפור: הידעתם שחלום נמשך 30 שניות או דקה? כן באלי להיות קצת חכמולוגית.)
"תתחתני איתי!" הציע לי האדון ונתן לי טבעת נישואים.
"לפני שאעשה זאת. מה שמך?" שאלתי אותו.
"שמי הוא לב. תהיי אשתי עכשיו?"
"אשתך? אבל אני לא אוהבת אותך." נבהלתי.
"אבל, את תאהבי." ופתאום נהפכו פניו של 'לב' לפנים של ירון.
הלכתי אחורה בבהלה נוראית.
"ירון, כול הזמן זה היית אתה? " נדהמתי.
"לא. אני האח שלו."
"אח תאום..? "
"כן… בדיוק."
"ואיך הכרת אותי ?"
"אני זה שמחק לך את הזיכרון…"
"מה? לא יכול להיות! ראיתי שירון אומר:' הזיכרון חוזר אליה.' "
"כי הוא ידע את זה. הוא יודע כול דבר שאני עושה. עכשיו, בחלום, הוא לא יכול לגלות אותי."
"אז כשדיברת איתי… ירון ידע על הכול?"
"לא, רק כשאני האמיתי, לא אדון הערפדים, ירון יודע את זה."
"לא יכול להיות…. לא…. לאא!!" נפלתי אחורה מבהלה, ולב כיווץ את שפתיו.. כאילו הוא עמד לנשק אותי…
נגמר החלום.
———-
עיניי נפקחו בבהלה כשקמתי. ראיתי את ירון יושב מולי והתרחקתי ממנו.
"היי.. מה קרה לך?"
"אתה לב?" שאלתי.
"לב?" הוא עשה פרצוף כאילו לא הבין על מה דיברתי. אחרי כמה שניות הוא קלט. "לא! הוא בא לך בחלום?!"
"אהה… אם אתה יודע את זה ברור שאתה לב!"
"על מה את מדברת?! אני לא הוא! הוא בא לך בחלומות , כדי שאני לא אגלה אותו."
"בטח.. עזוב אותי לנפשי, לב!" ברחתי מביתי, לבושה לבית ספר, רק לקחתי במהירות את המחברת ואת הקלמר.
וירון .. או לב … רץ אחרי.
"שרון!!! תקשיבי לי לשנייה!"
התעלמתי. המשכתי לרוץ לבית ספר. הגעתי, הפעם המורה לימדה וכול התלמידים הקשיבו לה והאזינו.
והמורה כעסה עליי.
"זה תיק?!"צעקה לי. "זה תלבושת בית הספר?!" היא צעקה על בגדיי המצוירים באנגלית.
"תתקשרי לאימא שלך שתביא לך בגדים או שתיקחי בעצמך! עד אז- את לא בכיתה!" היא גירשה אותי משם.
כשהיא גירשה אותי, נתקלתי בלב.. או ירון. נו, זה כול כך מבלבל!
נתקלנו אחד בשני ושפתינו היו קרובים יותר מאי- פעם.
אבל, התעשתי על עצמי וברחתי מהבית ספר.
השומר עצר אותי.
"את לא יוצאת מפה בלי אישור!"
במהירות מצצתי ממנו דם וברחתי במהירות- הערפדית שלי.
ירון (או לב……….. ._.) לא הצליח לרוץ במהירות שלי.
רק אז גילית שזה ירון.
רצתי אליו במהרה. הוא רץ אליי גם וחיבקנו אחד את השני חזק חזק.
"סליחה, אני מצטערת כול כך." נישקתי אותו.
" זה בסדר. את מבולבלת מאוד."
הלכנו לבית שלי. לא היה אכפת לי שירשמו לי חיסור. אחרי שהבית ספר הפך לבית ספר מחוננים, כבר לא באלי ללכת לשם.
היינו בבית וחשבנו מה לעשות.
"נו.. אני לא מצליחה לחשוב."
"אין מה לעשות- אני אהפוך לערפד!"
"לא! אני לא אתן לך להרוס את חייך!" עצרתי אותו. "וגם, אם תהפוך לערפד לב יהפוך אותי לאשתו.."
"מה?! לא סיפרת לי את זה! "הוא היה המום.
"הוא עמד לנשק אותי בחלום, עד שקמתי. " הודיתי.
"אני לא מאמין.. הוא מאוהב בך, שרון!" ירון התחיל להתרחק ממני.
"לא יכול להיות… אתה מדבר שטויות!"
"כן יכול להיות.. ועוד איך. את נופלת בפח שלו. את בסוף תתאהבי בו, כי יש לו אישיות כמו שלי כשמדובר בלב ולא באדון הערפדים."
"אבל הוא ימשיך להיות אדון הערפדים.." אמרתי בלחש. "וכך אני לא אתאהב בו!"
"את שוב נופלת בפח."
"מה נופלת בפח?"
"הוא יגיד שהוא אדון הערפדים, ואז הוא ישקר, ויגיד שהוא תקוע בדמות התאום שלי."
"רגע אחד. הוא לא אמור לשמוע ולראות את כול מה שאנחנו עושים?" נבהלתי.
הוא עצר. הוא נתן מכות חזקות בראש שלו.
"כמו שאני מסוגל לראות את מה שהוא עושה.." ירון טמן את ראשו בכרית צורת הלב שלי.
ניסיתי לחשוב לשנייה. לא הצלחתי. אבל.. אם הוא רואה את זה.. אז עדיף שאני אשבור לו את הלב, אם הוא רואה אותי.
"די.. אנחנו נתמודד עם זה.." עשיתי את עצמי מרחמת על ירון.( באמת ריחמתי עליו ,אבל זה היה חלק מהתוכנית.)
ואז נישקתי אותו חזק. הוא עצר אותי. ראיתי שהוא לא הבין מה קורה , אז קרצתי לו והוא הבין.
הוא המשיך לנשק אותי.
ואז הופיע לב.
"נו באמת.. זאת התוכנית שלך? למה שאני אהיה מאוהב בך בכלל?" הוא נגעל.
ואז ראיתי את לב ואת ירון בו זמנית. כול כך דומים!
"מה אתה רוצה ממני? למה שאהפוך ליד ימינך בכלל?!"הוספתי. "או שאהיה 'המלכה' שלך. איכ! אני אוהבת את ירון תתמודד."
"יש לך כוחות כמו שלי. ביחד, יהיה לנו את הכוחות הכי חזקים שיש! נוכל לשלוט בעולם ! זה לא מה שאת רוצה?"
טוב, זה היה די מפתה. אבל ידעתי, שהוא רק מנצל אותי. ואז נזכרתי בחלום.
"אז למה ניסית לנשק אותי בחלום?"
הוא השתתק. הוא די לא ציפה לזה.
ירון עשה פרצוף עקום, כאילו מה הוא עושה פה.
חייכתי קצת חיוך ערמומי.
"כי… כדי שתבואי.." הוא גמגם במבוכה. " כדי שתתפתי להיות איתי.." גם הוא עשה פרצוף עקום. כאילו הוא בכלל לא בטוח במה שהוא אומר.
"בטח.. מה כול כך קשה להודות באמת?"
" אני לא אוהב אותך!" הוא שוב נגעל. "החלום עושה קצת הזיות.."
"אז אני לא עונה לבקשה שלך! עכשיו עזוב אותי."
"ואת לא רוצה להפוך לבת אדם? להיות עם ירון?"
"מה יצא לך מזה? "
"את תהפכי לבת אדם- אבל גם לערפד. "
"חצויה? מה אנחנו בתוכנית טלוויזיה ?"
"התוכנית חצויה מבוססת על הערפדים האמתיים."
" אז אני אוכל להיות גם עם ירון וגם להיות שליטה?" שמחתי.
"כן. בדיוק."
——————————
לא מרוצה בכלללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללל.. אני בעצמי קצת מבולבלת..