דימעותיו של מתושלח פרק ה

הדבר החריף והחמיר עד כדי כך שלא היתה שום יכולת לנהל שיחה רגילה עם אף אדם, וכולם נעשו חשדניים וחסרי יכולת להקשיב אחד לשני, אלא מייד לקטול את מה שהשני אומר בצורה חסרת פרופורציה וחסרת היגיון.
וגם כשאחד דיבר אמת מייד היו טוענים נגדו שהוא דובר שקר,
וכל חלקה טובה באנושיות נהרסה כליל.
והעכברוש שהיה אביו של שפטיה התחיל לקבל איומים על חייו,
וכן הבלוטה שהיתה אימו של שפטיה, שבינתים בנתה וילה ב״הרמוניה״, העיר השכנה למקום מושבו של מתושלח, קיבלה איומים על חייה,
שאם הם בתור הוריו לא יקחו אחראיות על מעשיו הנוראיים אז יטפלו בהם ביד קשה.
ואז הגיע נחום הקיצי, והחליט לשים קץ לכל הדבר הזה.
ונחום הקיצי תפס את שפטיה וקשר אותו במרתף של אמא שלו,
כי לנחום היתה אמא שהיה לה מרתף,
ושם במרתף הזה עינה נחום את שפטיה ע״י שהיה מראה לו ערוץ לולי בלי הפסקה.
ובחוף הים שכן לו אביגדור החורפי, שהיה אויבו המושבע של נחום הקיצי,
ואביגדור חשש מסיום כהונתו של שפטיה, משום שהיה ניזון מן העוקצנות שלו, וכעת מנסים להפריע להם להזרים עוקצנות בעולם.
אך לאחר חמישים ימים של לוחמה בעוקצנות ע״י עינויים במרתף של אמא של נחום, סוף סוף הצליח נחום הקיצי להפריד את חלקו התחתון של שפטיה מול חלקו העליון, וכך לאט לאט בני האדם חזרו לדבר אחד עם השני ללא העוקצנות שהישתלטה עליהם.