דימעותיו של מתושלח פרק ד

בינתים נעשה סיפור אהבה מטריד בין העכברוש לבין הבלוטה האדומה והכסופה, שכאשר מתושלח היה הולך לישון, אז העכברוש היה מתחיל עם הבלוטה,
ופעם אחת היא נענתה להצעה של העכברוש לשכב ביחד,
והם עשו את זה בזמן שמתושלח ישן.
ואז הבלוטה נכנסה להריון מהעכברוש,
כי הם שכבו בלי הגנה,
והוולד גדל בתוך מוחו של מתושלח,
ולוולד הזה קראו שפטיה.
ושפטיה היה עוקצני ביותר,
עוד בתקופה שהיה עובר בתוך מוחו של מתושלח, שפטיה היה עוקצני במיוחד.
וכאשר נולד שפטיה, הוא יצא מהאף ומהאוזן של מתושלח בשני חלקים.
ושני החלקים של שפטיה מיד חיפשו אחד את השני כדי להתחבר ולהיות וולד שלם,
אך מתושלח ידע את חומרת הדבר ברגע ההולדה, והחזיק את שני החלקים בניפרד שלא יפגשו ושלא יתחברו כי אם היו נפגשים ומתחברים היה נעשה חורבן גדול בעניין העוקצנות בעולם, ומתושלח ראה עצמו כשומר הסף של מניעת העוקצנות בעולם, ואיך יתכן שדווקא מתוך מוחו של שומר הסף תצא כזאת עוקצנות שתחריב כל חלקה טובה של אנושיות.
ומתושלח היה מרחיק את שני החלקים של שפטיה בשתי צנצנות נפרדות באופן כזה שהצנצנת האחת מוחבאת במרתף והצנצנת השניה מוחבאת בעליית הגג כך שלא יוכלו להתחבר.
אך יום אחד הגיע אל מתושלח לביקור שאלתיאל החברן, שמלאכתו היתה לחבר שני דברים ניפרדים, ואנשים היו משלמים לו כסף לחבר בין שני דברים ניפרדים משום שהיה בקיא במלאכת החיבור בצורה יוצאת מן הכלל, והיה מסוגל אפילו לחבר בין שני הפכים מוחלטים, רק היית נותן לו רגע לבד עם שני ההפכים ומיד היו מתחברים.
ומתושלח חשש מהמפגש עם שאלתיאל החברן, כי פחד שמא הוא ידע משני חלקיו של שפטיה ושמא ינסה לחבר אותם ואז עוקצנות מירבית תחול על העולם ומתושלח הרי היה שומר הסף של העוקצנות, ולהכניס הביתה יצור כמו שאלתיאל החברן זה היה סיכון שאין כדוגמתו.
ובמהלך פגישתם הלך מתושלח אל השירותים, ולשאלתיאל החברן היו מכשירים מיניאטורים שזיהו חיבורים אפשריים ברדיוס של 100 מטר, ומכשיריו של שאלתיאל החברן זיהו אופציית חיבור במקום קרוב,
ושאלתיאל התחיל במלאכת החיבור באופן אוטומטי בתור שירות ציבורי שהיה עושה בשביל לקדם את העסק שלו.
וברגע שמתושלח יצא מהשירותים ושב אל החדר בו נעשתה פגישתם – שאלתיאל היה על 90 אחוז חיבור בין שפטיה מהמרתף לבין שפטיה שבעליית הגג,
וכאשר מתושלח נכנס אל החדר הוא זיהה ששאלתיאל מבצע חיבור אוטומטי בין שני הפכים, ומייד ניסה לעצור אותו,
אך זה היה מאוחר מידי,
מלאכת חיבור שפטיה הושלמה עוד לפני שמתושלח יכל לעשות משהו.
וברגע ששפטיה הושלם, הוא מיד תפס חדר בביתו של מתושלח, זה היה חדר האורחים, בו שפטיה השפיע בעוקצנותו על האורחים של מתושלח,
וכל אורח שהגיע מייד נהפך לעוקצני ולחסר יכולת להביע איזושהי אמפטיה כלפי מתושלח או כלפי כל רגש כזה או אחר.
שאלתיאל החברן שפעל בתמימות, למעשה החריב את מתושלח, וגרם להרס עצום בעולם, שבו אנשים נעשים סקפטיים לגבי כל דבר, ועוקצים אחד את השני בכל סיטואציה.