דולב במסע אחר לירון פרק 2

פרק 2
הכל התחיל ביום רביעי
כשהמורה הודיעה על הטיול לספארי
שיתקיים ביום שלישי הבא
וכאשר בא יום הטיול
אני ואדם היינו
מצוידים היטב
כולנו חיכינו לאוטובוס
כולם עלו ואדם ואני חלמנו
בסוף אמרנו:"למה האוטובוס לא הגיע"
לבסוף הבנו שכל השכבה
איננה
בסוף ראינו איזה אוטובוס נוסע
אנחנו הסתכלנו אחד על השניה
בפרצוף שאומר:"מאיפה צץ
האוטובוס הזה?"
ואז הבנו שזה האוטובוס שלנו
והתחלנו לרוץ עם כל הציוד וצעקנו לנהג:"נהג נהג עצור פליז"
אז הוא שמע ואמר:"בואו בואו
ילדים"
ואז עלינו ונסענו
ושרנו:"הנהג שלנו חברמן הוא יקח
אותנו לתימן"
אני ישבתי בשורה מצד שמאל עם סיוון
ואדם ישב בשורה הימנית עם עומר
ומאחוריו סתיו וליטל.כולנו התלהבנו
ואז כשירדנו סתיו תקעה לי פרצוף שאומר:"איזה בשלה" ואחרי זה צחקה וירדה.
אני חשבתי ואמרתי בלב:"בא לי לתת לך כאפה"
ואז חזרתי למציאות. אנחנו קיבלנו מפה של
כל הספארי והמורה אמרה:"כולנו מתפזרים
ומצטיידים במפה הזאת וכך לא נלך לאיבוד."
וכולם רצו לתוך היער גם אנחנו.וזה היה מבלבל
כי אתה רוצה ללכת אחריהם ומצד שני אתה
רוצה ללכת לבד. הלכנו לבד וטעינו בספארי
וסתיו חטפה את אדם ואני נאלצתי להיות לבד.
זה היה מה זה מפחיד אני צעקתי:"אדם?אדםם?"
אבל שמעתי רק את הציפורים.
סתיו באה אלי ואמרה:"מה קרה דולב את לא מוצאת את אדם?"
עניתי:"מה את רוצה ממני?ואיפה אדם?"
היא ענתה:"את תצטרכי לגלות בעצמך….."
היא רצה ונעלמה…….
אני הרגשתי אבודה……
אני דאגתי לאדם……..
חשבתי ואמרתי בלב:"מה היא עושה לו?"
וראיתי שוב לעצמי את הפרצוף של סתיו…..
הלכתי לבד בשביל וליטל הופיעה עם סתיו….
ליטל אמרה לי:"שמעתי שאת מחפשת את אדם מה?חחחחחח…….תצטרכי לגלות איפה הוא לבדך….."
ליטל צחקה ונעלמה ביחד עם סתיו……
הלכתי…..
פתאום גילתי שאדם שוב לידי…..
הוא אמר:"נשיקה…סתיו…..אוהב….סתיו…."
והיה מהופנט…..
לא היה מה לעשות כדי לעזור לו לחזור למצבו הרגיל…..
פתאום סיוון ועומר הגיעו…….
ואדם שוב אמר:"מנשק…..חיבוק….אהבה…..סתיו…….
נשיקה…..חיבוק…."
סיוון אמרה:"מה קרה לו?"
ועומר הוסיף:"כן,למה הוא מדבר ככה?"
ואני שתקתי…..
ואז סתיו הגיעה….
היא אמרה:"נישקתי אותו בפה….."
ואני עניתי:"מה…?"
והיא ענתה לי:"מה ששמעת…."
ואני ברחתי……..
לא יכולתי לשמוע את הדברים המזעזעים
שהיא אמרה לי אני לא מבינה למה היא עשתה את זה….
סיוון אמרה:"איך אפשר לעזור לו לדעתך?"
ואמרתי:"מה?"
והוספתי:"אה…אה… לא יודעת…"
ועומר אמר:"בואו נתקשר מהפלאפון שלי למורה ונקרא לה לבוא לכאן…"
סיוון אמרה:"לך על זה,למה כי אין לנו עוד הרבה זמן צריך לטפל באדם וללכת ליציאה של הספארי…"
בינתיים אדם היה עדין מהופנט….
עומר חייג לפלאפון של המורה,אחרי כמה דקות המורה שלנו ענתה ועומר אמר:"המורה בואי לשביל שמוביל לביתן הזוחלים….."
והוסיף:"תביאי איתך את תיק העזרה ראשונה…"
המורה ענתה:"בסדר,אני תכף מגיעה…"
ועומר אמר:"תודה המורה על זה שאת דואגת לנו כל כך,באמת תודה על הכל…"
והמורה ענתה:"אין בעד מה עומר…."
עומר ניתק את הפלאפון….
סיוון שאלה:"מה היא אמרה לך?"
ואני אמרתי:"כן, מה היא אמרה?"
והוא ענה שהיא תכף באה….
אחרי זמן מה היא הגיעה אלינו……
המורה שאלה:"מה הדבר הדחוף כל כך?"
ועומר אמר:"אדם מהופנט…."
והיא ענתה:"מהופנט מה?זה בכלל לא קשה לטפל בזה…"
והוסיפה:"הוא יחלים עוד כמה דקות…."
אחרי כמה דקות הוא חזר לעצמו….
אדם אמר:"דולב,כמה התגעגעתי את לא תאמיני כמה…"
והוסיף:"אני שמעתי אותך אבל לא יכולתי לדבר כאילו כישוף של מכשפה רעה התקיף אותי,גם לא יכולתי לראות,ולא להזיז יד או רגל או ראש כדי לדבר איתך,ולא יכולתי לחשוב…"
סיוון ועומר עדין נשארו איתנו…
אבל המורה כבר הלכה…
אני אמרתי:"אבל העיקר שעכשיו הכל בסדר,רוצו!!!"
כולנו רצנו לכיוון היציאה נעזרנו במפות שקיבלנו…
לבסוף הגענו כולנו מתנשפים מהריצה…
עלינו לאוטובוס חגרנו חגורות בטיחות ונסענו מהספארי…
אדם ואני ישבנו ביחד…אדם היה עייף ונרדם בקלות…..
אני והכיתה שרנו:"הנהג שלנו חברה מן הוא יקח אותנו לתימן.."
בטלויזיה שליד הנהג היה את הסרט החדש של הארי פוטר…
ראיתי עד שלאט לאט נרדמתי….
וחלמתי על סוסי פוני בצבעים:תכלת,ורוד ולבן…..
הנסיעה הייתה כל כך ארוכה ככה שישנתי חזק….