דברים שאני לא כל כך אוהבת – חלק ד’

שער הכניסה נפתח בצלצול, ומר חסון ואנכי פסענו פנימה בשביל הגישה לעבר הבית. ציפיתי להרבה רעש וצלצולים כלומר, עושר שנשפך עליך בכמויות מכל כיוון אבל למרבה ההפתעה המראה שנגלה לפני היה הרבה יותר צנוע. שני כלבים מסוג רועה גרמני נבחו והיו מוכנים להסתער מתוך המלונה אלמלא היו קשורים אליה, אך תשומת ליבם הוסתה על ידי הופעתו של אדם שנראה לי תחילה כמו איזה נער ממושקף וצנום אך כשפקד על שניהם "הכל בסדר רוקי וסטיצ'" ליטף אותם והכניע, הבנתי שחצה את גיל 18 לפני אי אלו שנים.
אלי חסון התחבק עם הבחור, ואני הייתי עסוקה בניסיון להבין את מקומו בשרשרת המזון של עולם הפשע.
"ליזי תכירי את מר חזות" הם התקרבו אליי מחובקים ומחויכים.
וואלה, היום הזה לא מפסיק להנחית עליי הפתעות.
"מר חזות נעים להכיר, החזות שלך קצת מפתיעה ומודה שלא צפיתי או יש לומר חזיתי אותה מראש" חייכתי.
מאיר חזות גיחך "שנונה זאתי, חסון מאיפה אתה מביא אותן אהה?"
רוצה לומר שהיו עוד כמוני לפניי, חשבתי ביני לבין עצמי. מעניין אם גם הן גילו שאתה נשוי שנייה אחרי שזיינת אותן במטבח המצוחצח של אשתך.
"מאיר, רק שתדע שליז גם יפה וגם אופה" אלי נסה להגן על כבודי.
"אם היא אופה, אז איפה איפה איפה איפה איפה העוגה?" מאיר חיקה את שיר הילדים בהגזמה מכוונת.
אתה עוד תקבל ממני עוגה, פושע עלוב שכמותך, ישר לפרצוף, חשבתי לעצמי וכלפי חוץ צחקקתי בנימוס, בכל זאת מר חזות, חולות ראשון לציון, ובור התערבלו יחדיו בתוך ראשי.
"אני יכול להציע לכם בינתיים משהו לשתות אולי לאכול?" אמר מאיר באדיבות רבה.
אם הייתי פוגשת את מר מאיר חזות, ברחוב או בתור לקנות תרופה בבית מרקחת, הייתי חושבת שמדובר בהייטקיסט מדופלם, אחד שאינו מזיק, וגם אם היה פותח את פיו לדבר איתי הייתי מעריכה שמדובר בחנון מגניב שמדבר בשפת הרחוב כסוג של הגנה עוד מימי בית הספר כדי שלא יחטוף מכות. אבל כאן בממלכה שלו, אין לטעות, מדובר באדם שמפעיל ארגון פשע וגורם לאנשים אחרים לבצע פשעים מסוגים שונים: לסחוט כסף, להעלים, במובן של לנצח נצחים, מתנגדים ואויבים, לאיים, לשחד אנשי מפתח ברשויות המקומיות והארציות בקיצור מה יש לומר מדובר באדם נורמטיבי מינוס.
"אני אשמח לקבל כוס יין אדום" אמרתי תוך שאני מנסה את אחד מחיוכי המפתים.
אלי נראה לפתע דרוך ומאיר חזות קלט את הקנאה המפעפעת ממנו, אבל החליט לזרום איתי.
"בואי, נלך לחפש משהו טוב בשבילך" הוא החל להתקדם ואני בעקבותיו " אלי, תיכנס בינתיים למשרד שלי אני כבר מגיע, יש לנו דברים חשובים לשוחח עליהם" קרץ לאלי.
הגענו לקצה המסדרון ונכנסנו לתוך חדרון שהכיל מדפים עמוסי משקאות מסוגים שונים.
"איפה היין בשביל ליזי היפה והאופה שלא הביאה שום עוגה" מאיר עבר בעיניו על פני המדפים ואני הרגשתי חסרת אונים ולכודה בתוך כל המפגש הלא מתוכנן הזה.
"הנה זה, אני פותח בשבילך את הבקבוק הכי שווה שלי "קברנה סובניון" מנפה וואלי, כשר. תסמכי עליי שאצלי תקבלי רק את הטוב ביותר" הוא קרץ לי ובאותו רגע שמעתי את פקק השעם נשלף מן הבקבוק.
מאיר חזות מילא את הכוס שעמדה על אחד המדפים, עד מחציתה, והגיש לי אותה.
"תטעמי" הוא פקד.
לקחתי את הכוס ולגמתי ממנה בעדינות, העברתי את הנוזל בתוך פי מספר פעמים, בלעתי וסיכמתי בהנהון לעברו של מאיר.
"אני אוותר כי אני אוהב להישאר ערני כשאני מדבר על עסקים וגם כשאני נמצא עם נשים מושכות שעוסקות באפייה. אי אפשר לדעת אף פעם" אני די בטוחה שבקולו הייתה נימה עוקצנית והוא היה קרוב אליי. קרוב מדי.
לגמתי עוד לגימה בתקווה שהנוזל הוא נוזל קסם ויעלים אותי מהבית האיום הזה, לאוסטרליה למשל, קצת כמו מקל הקסמים של גבי ודבי. אבל זה לא קרה והייתי תקועה פה עם מר חזות מזויפת.
"נראה לי שמר חסון נעלב מזה שהשארנו אותו לבדו והעברנו את המסיבה לכאן" חייכתי בעצבנות.
"אל תדאגי לאלי" הוא הניח את ידו על מתני והעביר אותה לאחורי תוך שהוא מצמיד אותי אליו " יש לי בשבילו מתנה שהוא מחכה לה בקוצר רוח וחוץ מזה הוא סומך עליי שאני אדע להסתדר היטב עם כל יפה ואפופה".
חייבים פה שינוי גישה, חתיכת נוכל, אני אראה לך מה זה אפופה. כשאני אסיים אתך אתה תתחנן שאני אקח את הפאי שלי הכי רחוק מכאן.
הצמדתי את שפתיי לשפתיו של מאיר שהיה גבוה ממני רק בכמה סנטימטרים והדיף ריח של מרכך כביסה. הוא נשק לי בחזרה. טוב לפחות הוא יודע לנשק, בימינו גם זה משהו.
העובדה שזרמתי עם זה ולא התנגדתי, כנראה הפחיתה את מידת המשיכה שלי בעיני מאיר חזות והוא ניתק מגע והתרחק ממני, הסתובב לכיוון הדלת ויצא. נשמתי לרווחה לקחתי את כוס היין איתי ויצאתי מן החדרון.
שמעתי טריקת דלת והבנתי שאני לא רצויה בשיחתם של אלי ומאיר חזות, חזרתי חזרה אל דלת הכניסה והגעתי למסקנה שאין לי שמץ של מושג באיזה קומה או חדר הם נמצאים.
הסתובבתי קצת בבית, בוחנת את הסביבה. בית נקי, מרוהט במיטב הקולקציה של איקאה, ורק שיהיה ברור: אין לי שום דבר נגד השוודים, אני לגמרי בעדם ובעד ארון בילי וספת קניסלינגה.
מאחד החדרים שמעתי קולות גבריים, והייתי בטוחה שמדובר באלי ובמאיר חזות אך הסתבר לי שאלו אנשי האבטחה של מאיר חזות – מר אמקור ומר אמנה.
"סליחה, אני מחפשת את מר חסון ומר חזות" חייכתי חיוך מתנצל.
"הם בקומה העליונה בחדר העבודה של מאיר. חכי בחדר האורחים, הם יקראו לך אם יצטרכו אותך" מקרר מדבר, זה חידוש.
"תודה, אני כבר הולכת לשבת שם" כלומר הכי ברור שאני לא הולכת לשבת שם.
המדרגות לקומה העליונה היו מצופות עץ על כן עליתי בזהירות רבה תוך שמירה על שקט מופתי למרות נעלי העקב שנעלתי. התקדמתי מן המדרגות, דרך החלל הפתוח אל עבר אחד החדרים והצמדתי את אוזני לדלת.
שקט.
החדר השלישי והאחרון מצד שמאל, היה כנראה מטרתי כיוון ששמעתי את הקולות של אלי ומאיר בשיחתם.
הצמדתי את אוזני לדלת והקשבתי.
"תודה חיים זה מה שרציתי לשמוע" מאיר כנראה דיבר עם אדם שלישי. לא שמעתי את דבריו של האדם הזה, לכן הסקתי שמדובר בשיחת טלפון.
"זה נשמע לי מסוכן מדי, מאיר" חסון נשמע עצבני.
"על מה אתה מדבר אלי, אני מבטיח לך את רשות העיר על מגש של כסף" השיב לו מאיר "אנחנו נצטרך לדאוג לתקן את המספרים כלפי מטה" הוא צחק.
"עוד לא שמעתי על אף מועמד, אי פעם, שזכה להיות ראש של משהו בצורה כזאת עקומה".
"מזל טוב, אלי, אתה תהיה הראשון".

החלפתי אוזן. הצמדתי לדלת את האוזן הטובה שלי. זה נשמע לי מאוד מעניין.
"איך תוודא שהתרסיס מותז בקלפיות, הרי הן מאוישות על ידי אנשי משרד הפנים ומבקרים מסוגים שונים ומשונים" אלי המשיך בהססנותו.
"האנשים שלי כבר בפנים, זה הדבר שהכי פחות צריך להדאיג אותך".
"ובדקתם את החומר כן?" אלי שאל בתקיפות.
"אתה לא סומך עליי?" לא הצלחתי להבין את נימת קולו של מאיר, האם נעלב מן השאלה או אמר זאת בבדיחות הדעת.
"והמשדר העל קולי?" אלי המשיך בשלו.
"הכל מוכן ומזומן ליום הפקודה. אדוני ראש העיר".

אני לא מאמינה! הם הולכים לזייף את הבחירות האלה, לזייף בגדול. מה בדיוק התפקיד שלי בכל הסיפור הזה ואיך הם נותנים לי להסתובב ככה חופשי בזמן שהם מתכננים את התוכנית המטורפת שלהם.
לא הספקתי להזיז את אוזני ההמומה מן הדלת ויד, אפשר לומר גדולה, הונחה על כתפי טלטלה אותי וגרמה לי להסתובב בבהלה.
"מה את עושה כאן בדיוק?" שאל אותי הוד מקרריותו במלוא נוכחותו המאיימת.
הרצתי בראשי סרטים, לא טובים אני מוכרחה לציין, וניסיתי לחשוב על תשובה משכנעת הכי מהר שאני יכולה, בכל זאת החיים שלי עומדים על הפרק, גם אם כרגע הם לא נראים הכי מוצלחים….