ג ע ג ו ע פרק ל"ז ואחרון

קוראי היקרים אני מעדיפה שלא להלאות אתכם ולספר על החלמתו של רון מור שהייתה מאד איטית אך האהבה שנשזרה בתוכה כמובן ע"י רעייתו הצעירה והמדהימה ורד אשר לא משה ולו לשנייה ממיטתו ולאחר זמן רב מאד כשהרופאים החליטו שהוא מוכן כדי לקבל את ביקורה הראשון של בתו הקטנה ,

זו הייתה פגישה שלא מן העולם הזה. האב ובתו התחבקו בחיבוק אדיר חיבוק שכל כך חיכו לקיימו והשמחה הייתה באמת ענקית רוויות דמעות ונשיקות וכל מה שניתן לצפות ממיפגש שמתקיים בין אב שהיה שבוי בידי הסורים למעלה משנתיים וכבר מטופל תקופה מאד ארוכה כאן בבית החולים בילינסון, זו הייתה פגישה עילאית אשר הביאה לידי ביטוי את הגעגוע האדיר שהיה חבוי ומוסתר בתוך לבם של רון וגילי.

כאן עלי לספר לכולכם על העזרה הענקית שקיבלה ורד ממשרד הבטחון, הן לגבי גילי אשר הועברה תחת חסותה של שוש שכמובן אהבה אותה כאילו היא בתה אך זה לא נעשה בחינם ובענין ההסדר הזה הושגו ההבנות בין שושי לצה"ל.

כעבר למעלה משנה וחצי שנה הוחלט להעביר את רון לשיקום וכבר מצבו לפחות הויזואלי היה הרבה יותר טוב מאותו בקר מוקדם כאשר הושב ארצה. השיקום היה לא פשוט וארוך מאד אך אין אדם כמו רון אשר ישבר הוא חרק שיניים ולמרות הכאבים העזים המשיך לעשות את כל מה שנתבקש ע"י הפיסיוטרפים שעבדו עמו בהמון אהבה והערכה.

ורד הייתה בקשר מתמיד עם בתה וכמובן שמדי פעם שושי הביאה אותה לכאן לשיקום של בית החולים בילינסון לפגוש את ההורים שכה אהבה.

כעבר שנתיים בדיוק, הצליח סגן אלוף רון מור טייס קרבי לאחר שנפל בשבי האויב האכזרי לקום על רגליו וחוץ מאשר להיעזר במקל סבא וזה כמובן ליתר בטחון, שמא חלילה ימעד חוזר רון הביתה, לדירה הקטנה שמשרד הביטחון העניק לורד והחיים שבו למסלולם בהדרגה אך למסלולם. הילדה כמובן הייתה לצד הוריה המאושרים והיא עלתה לכתה ב' כתלמידה מצטיינת ומהממת.

רון מור סגן אלוף בחיל האוויר שב לצה"ל כשהוא נחוש ומאמין שזה מקומו בין משפחתו האהובה ובין חיל האוויר שהיווה עבורו בית שני.

השיבה הזו לצה"ל החזירה את המשפחה הקטנטנה שנקווה כי תתרחב בעוד זמן מה חחחח ♥♥ שבה לבסיס אשר ורד נטשה אותו באמצע הלילה , אך כעת המצב היה שונה כמזרח ממערב, ורד התבגרה, התחשלה ואוי למישהו אשר יעז לפגוע בכבודה אוי לו.

תם ונישלם ותודה לאל "הסבלנות היא מילת המפתח כנראה שזה באמת כך."