ג ע ג ו ע פרק ל"א

הישיבה בחברותא עם החברים לעבודה עשתה לורד ממש טוב בלב, היא צחקה ופטפטה כאילו אין לה דאגות כלל. לאחר כחצי שעה היא קמה ללכת והודתה לכולם על האהבה שהם עוטפים אותה, "תבואי לבקר" אמר יורם : "בודאי שאבוא וכבר מזמינה את כולכם לחדר של ורד".

ורד יצאה מהבנק והרהרה בינה לבין עצמה ואוו איזה מקסימים כולם, ואוו הם פשוט מחזירים אותי לימים היפים של פעם ואולי ישובו אולי?! היא החליטה לעבור דרך הפעוטון ולברר מה שלום הקטנה.

האוטובוס עצר ממש ליד הפעוטון ומבחוץ היא צלצלה לשושי: "היי שושי מדברת ורד" "שלום ורד את כבר התגעגעת לגילי המתוקה?" "האמת היא שאני מחוץ לגן ורציתי לדבר איתך באם הכל בסדר?"
""בואי בבקשה תכנסי ותראי במו עינייך".

ורד נכנסה לחצר של הפעוטון ואיש הביטחון חייך אליה , היא החזירה לו חיוך ונכנסה פנימה. "שושי המתינה לה ופתחה את הכתה של גילי, שתיהן נעמדו בפתח ולפתע גילי הסבה את ראשה :"היי מאמי, היא רצה לורד נישקה לה וחזרה מיד לעיסוקיה בשמחה . "ביי גילי אני הולכת הביתה, את רוצה לבוא אתי הביתה "? "לא כואבת לי הראש אני רוצה לשחק בגן".

ורדהודתה לשושי ואמרה לה שהיא תחזור לקחת את בתה בשעה 16.00 ונראה כיצד היא עברה יום שלם בגן.

הטלפון של ורד צלצל :"הלו מדברת ורד" "הי ורד מדבר ד"ר זיו " "שלום ד"ר זיו מה שלומך"?

"רציתי לשאול אם הכל בסדר אצל גילי וכמובן אצלך ואם את צריכה משהו לא להתבייש". "תודה ד"ר זיו, באם אזדקק למשהו אתה בין החברים שלי שאליהם אפנה".

ואוו הוא צלצל לברר איזה אדם הומני בלתי רגיל זה וכמובן רופא ילדים מהמם., היא עלתה לאוטובוס והגיע הביתה.

כל ההתרחשויות היום הובילה אותה ישר למיטה, העייפות הפיזית והנפשית הייתה גדולה עליה, היא כיוונה את השעון שיצלצל לשעה 15.00 ונרדמה מיד.

המשך יבוא