בקי
הנווט בטוח נהרג ושר הבטחון אמור להגיע הבקר לבסיס ו - מה קרה לשלומי ??????????

ג ע ג ו ע פרק ט'

בקי 12/11/2011 462 צפיות אין תגובות
הנווט בטוח נהרג ושר הבטחון אמור להגיע הבקר לבסיס ו - מה קרה לשלומי ??????????

העלטה השתלטה על היקום וורד אובדת עצות אינה יודעת מאין להתחיל לאגור את כוחותיה, לאגור את עצמה ולהמשיך לתפקד, זו משימה קשה מאד עבורה.

היא יצאה למרפסת הקטנה של דירתה ועם סיגריה ופתאום נחרדה היא הספיקה לעשן את כל הקופסא למעט זו האחרונה. היא הציתה גם את האחרונה וישבה על המדרגה כשראשה מופנה למעלה לשמיים הזרועים כוכבים יפהפיים וקורצים : "ורד תהיי חזקה הוא ישוב, אל תשברי" "אתם מבטיחים לי שהוא ישוב אלינו ??? והבכי פרץ מעמק נשמתה, אלוהים אנא החזר אלי את בעלי אנא!!

לאחר זמן רב כשהצינה אחזה בה היא נכנסה הביתה וישר לחדרה של גילי המתוקה אשר ישנה שנת ישרים, היא חייכה אליה וחשבה : מאמי אבא'לה יחזור אני מבטיחה לך.

ורד ניסתה להירדם אך השינה הייתה ממנה והלאה בשום אופן לא הצליחה להרדם.

ורד הכינה לה קפה והסיגריה הייתה חסרה לה מאד אך אולי עדיף כך, אסור לי להגזים כל כך עם הסיגריות רון יחזור וינשק לי ארוכות והוא הלוא שונא ניקוטין מובהק. היא לקחה את ספל הקפה ויצאה למרפסת. מדי פעם עברו חיילים לבושים במדי חיל האוויר , והם הנהנו ראשם לשלום. היא הרימה את ידה ונפנפה להם ובתוך תוכה איחלה כי כולם ישובו חזרה לחיק משפחתם.הייתה נחושה לא לקום מהמיטה ולנסות להירדם כדי שתוכל לתפקד עם בוא הבקר הגואל, עדיף שעות האור הרהרה משעות החשיכה.

הבקר הגיע וורד ניעורה משנתה השעה הייתה 05.45 כל כך מוקדם, אך הודתה לאל שהיא בכל זאת הצליחה לישון שעות מספר והיא כעת חזקה יו

בשעה 07.00 כשהיא עודנה יושבת במרפסתה הגיע שלומי בעלה של מיקה: "בקר טוב ורד מה שלומך מתוקה" "שורדת שלומי" "כל הכבוד מצדיע בפנייך" את מוכנה שניכנס פנימה יש לי כמה הודעות למסור לך: "מהההההההההה ההודעותתתתתתתתתת" "בואי נכנס פנימה"

שניהם נכנסו לסלון הצנוע וורד התיישבה על הכורסא ששייכת לרון והתכרבלה כמו עובר בבטן אמו. שלומי ישב מולה. "ורד :שר הביטחון אמור להגיע היום אלייך ולהודיע לך בצורה רשמית על נפילתו בשבי של רון, יחד עם זאת על כל העבודה המודיעינית שהם עושים כדי לאתר את מקום שיוויו ולהשיבו אלייך, ועוד משהו הנווט שהיה עם רון במטוס נחשב כנעדר זאת על פי גירסת הסורים.

"שלומי מה זה אמור להביע נעדר? האם נהרג?", "יש סבירות לכך" ורוני בטוח חי?" "מעל לכל ספק" וורד פרצה בבכי חרישי לבל תעיר את גילי ושלומי כרע ברך לפניה וליטף את שיערה הארוך והשופע. "שלומי אני רוצה את רון לידי כל דקה נראית לי נצח אתה יכול לעזור לי?" הוא המשיך ללטף את ראשה ושפתיו רפרפו על מצחה.

המשך יבוא


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך