גרינהדג׳ – פרק 3
״תה נענע בבקשה״ ג׳ו אמרה והתיישבה ליד הדלפק, ׳מונה׳ היה כמעט מלא, היא סובבה את הכיסא עם רגליה, על אחת הספות היא ראתה את טרוור, הוא ישב לבד ושם כמה שטרות ליד צלחת שהיה עליו כמה פירורי קרואסון, הוא סגר את הספר שהיה מונח ליד הצלחת הוא נשאר לשבת על הספה והסתכל על ג׳ו, ״התה שלך מוכן״ מלצרית בלונדינית עם גוונים ורודים ועיניים אפורות הניחה כוס מזכוכית על הדלפק ״תודה״ ג׳ו אמרה והסתכלה על טרוור שהתכופף כדי לא לפגוע במשקוף של ׳מונה׳, היא לקחה את כוס התה שלה וניגשה אל השולחן שבו טרוור ישב, זה היה ספר על ג׳פרי דאהמר, היא לקחה את הספר ונפלה ממנו תמונה, היא הרימה אותה וזו היתה תמונה של שתי בחורות, אחת גינגית נמוכה והשניה עם שייר חום וגוונים כחולים, אבל היא התעלמה מהן מכיוון שמאחוריהן היתה נערה רזה ובלונדינית עם שמלה כחולה קהה, זאת הייתה סקיי והיא דיברה עם בחור שלא זיהיתי הוא היה גבוהה ממנה ועם שיער שחור,הוא לבש מעיל שחור מעור וסניקרס, בצד השני של התמונה היתה כתובה ברכת יומולדת ותאריך ה25.8.2013 וזה היה חודשיים מאז שנעלמה, היא לקחה את התמונה והלכה הביתה.
ניכנסתי לכיתת מדעים וראיתי את טרוור יושב בשולחן לבד מאחורה, התיישבתי לידו הוא תפס עם ידיו את רוב השולחן אז הנחתי את המחברת שלי בפינת השולחן, ״מה זאת התמונה הזאת?״
״איזה תמונה?״ הוא נשמע לחוץ
״זאת שהשארת בספר ואל תחשוב אפילו להגיד לי שאתה סתם קראת את הספר״
״באמת סתם קראתי את הספר״ הוא דיבר אליי אבל לא הסתכל עלי
״באמת?אתה?על גפרי דאהמל?מי הוא היה?״ ג׳ו עשתה עבודה עליו לפני שנה אז ידעה עליו כמעט הכל
״הוא היה.. זמר מעולה?״ הוא אמר והסתכל עליי, צחקתי, אף פעם לא ממש דיברתי איתו חוץ מאולי ששאלתי מה היו השיעורים אבל הוא נראה ממש נחמד ״הוא היה רוצח סידרתי״ אמרתי והמורה נכנס לכיתה.
אני וטרוור הלכנו ביחד לקפטריה והתיישבנו לאכול בחוץ, אני גם הייתי די גבוהה אבל הוא היה יותר הוא גם היה די גדול במימדיו, ״טוב אז אתה רוצה לספר לי על התמונה״ אמרתי ונגסתי מהמלפפון שהחזקתי עם המזלג ״לא״ הוא ענה
״אחותי נרצחה ואתה נראה כאילו אתה יודע משהו אז נראלי שאתה חייב לי כמה תשובות״
״לא פה״ הוא אמר והסתכל על מישהו מאחורי הסתובבתי לראות מיזה וזאת הייתה ג׳יין אניס, שנה שעברה למדנו יחד ביולוגיה אז הכרתי אותה קצת, היא לא השתנתה בכלל היא נשארה רזה וחייכה לכל מי שעבר לידה, השיער האדמוני שלה היה אסוף בצמת דג והעיניים הירוקות שלה בהקו בשמש, היא לבשה חולצת טי אפורה שלא ממש החמיאה לגזרתה הדקיקה וחצאית ורודה, היא הסתכלה לכיוון שלנו וכשראתה שאני מסתכלת עליה היא הפסיקה והתחילה ללכת מהר, ״מה הסיפור שלה?״
״אחרי שאחותך נעלמה היא התחילה להתנהג מוזר״.
טרוור התקופף כדי לא לפגוע במשקוף כשנכנסנו ל׳מונה׳ התיישבנו על הספה והזמנו קפה
״טוב אז אתה רוצה סופסוף לספר לי?״ ג׳ו שאלה ואספה את שיערה הבלונדיני
״אחותך ידעה דברים, יותר מידי דברים״ הוא נשען עם המרפקים על הברכיים
״למה אתה מתכוון, היא סיפרה לך?״ ג׳ו זזה באי נוחות וחששה מכך שסקיי סיפרה למישהו את הסוד שלה ״היא לא סיפרה לי כלום אבל היא ידעה מה קרה לי״
״מה קרה לך?״ לג׳ו ירדה אבן מהלב כאשר הבינה שסקיי לא סיפרה לא לו
״לפני שנה הצטרפתי לנבחרת הפוטבול, ניצחנו בזכותי והמאמן וכולם אהבו אותי וכנראה שלכמה בחורים מהנבחרת זה לא התאים אז הם תפסו אותי במלתחות ו.. הם השאירו אותי עם קרסול נקוע ורגל שבורה וסקיי, היא עושה, עשתה ריצות בוקר במגרש אז היא מצאה אותי״
תגובות (4)
אז ככה-
*כהה
*התכופף
וסימני פיסוק בסוף ציטוט.
(רק שתדעי, אני תמיד כותבת קודם כל את הבעיות ואז את המחמאות, כדי שתסיימי לקרוא את התגובה עם חיוך על הפנים.)
רואים שאת מקשיבה להערות שנותנים לך- יש שיפור עצום בכל פרק וגם התיאורים שלך ממש טובים.
זה עדיין מתקדם טיפה מהר מידי, אבל רומא לא נבנתה ביום אחד.
ועכשיו אני אפנה להתלהבות המטופשת מהדמויות שלי:
טרוור כזה דובון.
אני כנראה אתפוצץ. להתראות.
הי, הוספתי עוד דמות (בדיליי מטורף) בהרשמה המקורית.
מתי את ממשיכה?
אני עצובה וגלמודה וגוססת מרוב ציפייה.
בבקשה תמשיכי לפני שאני אתפוצץ.
לאן נעלמת?