גם מתים יודעים לחיות-פרק 4

"את זה את רוצה?״הוא שאל בעדינות עם חיוך על פניו,הינהנתי קלות והוא חייך שוב…
״אוקי,בוא נעשה לך את זה,דרך אגב,זה אומר:׳אני יפה׳״ הוא צחקק,אני קצת נעלבתי,מה מצחיק פה?!?!? הוא כנראה ראה על עיני שנפגעתי ואמר״קעקועים לא משקרים״עכשיו צחקקתי יחד איתו,הוא צחקק קצת איתי ואז התקדם לכיוני,החליק את ידו על רגלי,ואז,נוצר שם קעקוע,הסתכלתי עליו כשסימן שעלה גדול על פני״הקעקעים נותנים כוחות,אבל הם בוחרים,מתי,,איך,וכמה,כן,יש להם רצונות משל עצמם,הם לפעמים לא נותנים כוחות, לפעמים נותנים קצת,לפעמים הרבה,הם מחליטים,יש כוחות מיוחדים שהופכים אותך למה שאני,חונך,כשזה קורא אתה בוחר אם להפוך לחונך,אם אתה לא רוצה להיות חונך אז הכוחות בורחים ממך…״
••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••
״קומי,קומי,קומי,קומי,קומי,קומי,קומי,קומי,קומי,קומי,קומי,קומי,קומי,קומי,קומי,קומי,קומי,קומי״
״אוקי!!!!!! קמתי!!!!!״
ראיתי מעלי את החונך,כנראה שהתעלפתי,זה היה כבר יותר מידי…
״אוקי,בואי נמשיך…״
הוא נתן לי יד והתרוממתי,הלכנו כמה זמן בשתיקה,טוב,אולי הרבה זמן,אבל לא היה כול כך מעייף וקשה,כנראה שאחרי המוות כול הקטע הגופני קל יותר…
״הגענו״
הוא אמר,ואז הבחנתי בשער הכחול הענק שעומד מולי…
״קדימה,היכנסי״
בלי לומר דבר,הנחתי את ידי על השער,והרגשתי פתאום משהו מושך אותי…
״אעאעאעאעאעאעאעאעאעא…״