גם המתים יודעים לחיות-פרק 8

***נקודת מבט אם***
"יאללה,כריס,בוא נרד למטה וניתן לאחים המתים פרטיות…" מלמלתי וצחקקתי, משכתי בידו של כריס ורצתי איתו למטה,אל הסלון,הדלקתי את הטלוויזיה על חזק, למרות שהם בקומה השניה והם מדברים,הם עדין יכולים לשמוע אותנו…. ברגע שהרגשתי שהכול בטוח ואף אחד לא שומע אותנו,רק אז נפלתי על כריס והתחלתי לבכות,והוא,כמו תמיד,ידע מה לעשות,הוא שתק,ליטף אותי,הנהן בכובד ראש וחיכה עד שאתחיל לדבר… "עוד….לא…..אמרתי…לו!!!!!!!!!!!אוקי?!?!אני….לא….מסוגלת!!!!!!!!איך?אני…איך?" הוא הנהן ואמר"תכחי אותו למקום כולשהוא שירגיע אותו נגיד…"ואז אמרנו ביחד "לים!!!"חיכנו לשבריר שניה ואז,זהו…"הוא יבין…"כריס מלמל,ואני כהרגלי התעצבנתי על המשפט הזה,מה לעשות?אני שונאת שמשקרים לי!!!האמתי,מי אוהב את זה?"די להגיד את זה!!!!!!!!!!!זה לא נכון ואתה יודע את זה!!!!!!!!!!!אין סיכו שהוא יבין שהחבר הכי טוב שלו והחברה שלו הם…הם…"לא,אין מצב שהוא יבין את זה…"ולא סתם,אלא שהם הסתירו את זה ממנו כבר יומים,אתה מבין?יומים!!!!!!!!!!!!!!!"התחלתי כבר לבכות ברצינות…"אני אכח אותו עכשיו לים ואגיד לו,די אי אפשר לגרור את זה יותר…"הוא הנהן ונתן לי נשיקה על הלחי"בהצלחה"עכשיו היה זה תורי להנהן,ותורו להחזיק אצבעות,לא שזה יעזור,הרי אין מצב שגיל יבין,הוא פשוט יזרוק אותי….שטפתי פנים ועלית למעלה…
***נקודת מבט גיל***
ישבתי עם ליה כמעט שעה,השלמנו חויות,לא להמין שאמא ואבא זרקו אותה לפנמיה ברגע שהיה להם קצת קשה איתה…האמתי,וואוו,לא קחה זכרתי אותה,עכשיו היא נראת בוגרת יותר,יפה יותר,אמרתי לה את זה והיא הסמיקה ואז כמובן שהיתי צריך להוסיף אחר כך"ומטומטמת יותר.."ואז היא התחילה להרביץ לי עם הכרית כמו שעשינו שהינו קטנים…אך הימים הטובים…..פתאום אם נכנסה לחדר ורק מי שמכיר אותה טוב,טוב היה רואה שהיא בכתה,ולכן היה לי מוזר שליה שמה לב לזה…"מה קרה אם?בכית?"היא שאלה ואם הנידה בראשה ואמרה"לא מה פתאום"היא לקחה נשימה עמוקה והמשיכה"גיל,בא לך לבוא לרגע?אני צריכה לדבר איתך?"בלי לחכות לתשובתי היא גררה אותי משם אל החוף,שהוא כמה מטרים מהבית שלה…התישבנו אל החול והיא בההתה בים ואז פתחה את פיה ואמרה….