גם המתים יודעים לחיות-פרק 3

״לא מתוקה,את לא מתה ו-״אמר אבל הפסקתי אותו באמצע ״אבל,איך הגעתי לכאן,ואיך אתה הגעתה לכאן,ומי הרג אותי,ולמה אני כאן???״מלמלתי כול כך הרבה שאלות והוא רק צחק״מתוקה,אולי תפסיקי לקטוע אותי,ואז אני אספר לך,טוב?״לא עניתי,רק צחקקתי,והוא בהה בי לשניה והתחיל להסביר…
״טוב,נתחיל מההתחלה…
אוקי,אז,דבר ראשון,אני לא המדריך שלך,אני רק חונך אותך בכניסה,ושמה תחכה לך המדריכה שלך,והיא תהיה גם השטופה שלך לדירה,היא בת גילך וקוראים לה אמילי,ואם מדברים על גיל,אז,את מסיימת להתפתח לחלוטין בגיל עשרים וחמש,ועד אז לשנים קוראים יום,וביום העשרים וחמש שלך את מתחילה לספור מחדש,וקוראת לזה שנים,נגיד את בת עשרים ושש אז את אומרת שאת בת שנה,הבנת?יופי,עד סוף ההתפתחות את יכולה לחשוב,להיות,להרגיש מה שבא לך,אבל מגיל עשרים וחמש,את צריכה לחשוב רק מחשבות טהורות,אחרת,הלך אלייך,את לומדת בבית ספר,כן,זה באסה שעד שאתה סוף סוף מת אתה מגלה שיש בית ספר בשמיים… סך-הכול זה מאוד דומה לכדור הארץ,רק שכן הכול יותר טוב,את לא יכולה להיפצע או לחלות בכלל… כן,כן,יאי לך…
כול הצלקות שהיו לך,אם היו,נעלמו,אה,ואת צריכה לעשות קעקוע…״
לקח לי כמה דקות לעקל את הכול ואז שפתחתי את הפה כול מה שאמרתי היה:
״קעקוע?למה קעקוע?איזה קעקוע?״
הוא נאנח
״את בוחרת איזה קעקוע שאת רוצה,מן המבחר שלנו,את חייבת לעשות,כול מי שמגיע לפה מעל גיל שתיים עשרה עושה קעקוע ומי שמתחת מחכה לגיל שתיים עשרה ואז עושה…״
הוא הביא לי משהו בינוני,שאם היתי על כדור הארץ היתי חושבת שהוא אייפד פגום,אבל אני לא על כדור הארץ,אז פשוט עברתי על כול הקעקועים עד שמצאתי את האחד ולחצתי עליו…
״את זה אני רוצה,מה הוא אומר?״
הוא לקח מידי את המכשיר,הסתכל ואמר…