גלגל החיים-פרק 15

הוא שלח אלי כמה מבטים קטנים,אני די בטוחה שכמעט ואף אחד לא שם לב אליהם.
״מה עובר עליך?״שאל טומי אחד הברמנים שהתחברתי אליו בזמן האחרון.
הבטתי בכוסות של הבר שהתבקשתי לפנש,מסמיקה מעט.
״מה?״שאלתי מרימה את עיניי אליו.
הוא נשען בידיו על הבר שפניו מתקרבות אלי,
״את מוזרה ליאן״הוא אמר,הוא היחיד מלבד בר שיודע עלי את הדברים בעבודה.
״טומי!״צעק לעברו בר״תתעסק בבקשה בעבודה שלך!״.
גלגלתי עיניים,לא מתרגשת מכך,זוהי התנהגות האופיינית לבר.
הבן אדם פקק לחץ בעבודה,והוא חושב שזה מה שיגרום למלצרים לעבוד.
״בן זונה״מלמל טומי מתחיל לסדר את בקבוקי היין בשורות,גורם לי לצחקק.
הוא כל כך שונא את בר,הוא אמר שכבר 3 שנים הוא עובד במקום והוא עדיין מתייחס אליו כמו אל ברמן חדש.
יום העבודה המתיש כמעט עבר,הרגשתי את העייפות שולחת אותות לכל גופי,זה היה אירוע של 700 איש,אירוע קשה ודורש עירנות במיוחד.
הדבר החיובי היחידי שהיה בכך,הוא שלא התעסקתי מדי בבר,במבטים בנינו,בפלרטוטים התמידיים של אורחות איתו.
שכחתי כבר מה זה להרגיש,מה להרגיש פתאום את הרצון להראות יפה בגלל מישהו,שחכתי מה זה להרגיש מבטים מיוחדים בינך לבין מישהו,שחכתי את הקנאה והשמחה והכאב והכל יחדיו.
״לנה״פנתה אלי אחת המלצרות גל ״מה קרה שהוא לא משחרר אותך מוקדם היום?״.
אני אחת המלצריות שמשתחררות מוקדם בדרכ,עם המלצרים התלמידים,בגלל ההתחשבות בכך שאני אמא.
הבטתי בשעון,היא צדקה המחוגים כבר עברו את הזמן שבו אני צריכה להשתחרר.
״אני לא יודעת״משכתי בכתפי,מעמיסה על מגשי עוד כוסות.
טומי שבדיוק סיים לפנות את הבר,לקח את המגש מידי.
״תודה״חייכתי אליו בנימוס.
״טומי״שמעתי מאחורי את קולו המוכר של בר,למרות שלא הבחנתי בו.
״אני אומר לך שוב פעם,תתרכז בעבודה שלך״.
הסתובבתי אליו במבט עצבני,רואה את פניו הקרות כמעט ולא מביטות בי ואז הוא עבר אותי ממשיך אל המטבח כאילו שאני אוויר.
״אפס״ירה טומי.
עטפתי את עצמי במעיל,רועדת מהקור,מחכה לטרמפ הביתה.
״אני אקח אותך הביתה״טומי התקדם אלי בחיוך.
קיבלתי בדיוק סמס מבר שאמר שהוא יורד עוד כמה דקות.
״לא זה בסדר״סיננתי ״אני מחכה לחברה״.
טומי נסע,ואני נותרתי באוויר הקר.
בר צעד לעברי אוחז בידו בז׳קט החליפה,ואז פותח את מכוניתו בלחיצה על כפתור המפתח.
הוא התניע,והשתיקה שבנינו היתה קצת מביכה.
״לא נוסעים הביתה?״שאלתי כשראיתי שהוא לא פונה בפניה לביתי.
״לא״הוא אמר מבלי להביט בי,
״נוסעים להחליף בגדים ואז ללכת לאכול משהו טעים״הוא אמר,אבל על פניו שום חיוך.
״אתה לא חייב אתה יודע״גיחכתי מכך שהוא מציע לבלות עם הבעה כל כך נוקשת.
״מה ?״הוא שאל מעיף בי מבט בהרמת גבה.
״אמרת את זה כאילו מישהו הכריח אותך״אמרתי ושוב צחקוק קטן נפלט מפי.
״את יחסית מאוד אנרגטית למישהי שמילצרה 8 שעות ליאן״הוא אמר,גורם לי לצחוק עוד יותר.
ואז כשנרגעתי הבטתי בו,גומה קטנה הופיעה על לחייו,וכף ידו הועברה על פניו ואז על שיערו.
״את נראת לי כמו אחת שתשגע אותי ליאן״הוא אמר וסוף סוף ראיתי אותו מחייך.
שתקתי למרות שבראשי חשבתי שהוא לא יודע כמה הוא נראה לי כך.