גלגל החיים-פרק 11

״בר מה תרצה לשתות?״שאלתי מהמטבח,הוא עמד נבוך,מביט במיקה שקיפצה על הספה ושרה את השיר שהתנגן מהטלוויזיה.
״אני רק מים,אני תכף זז״הוא אמר לעברי,ידעתי שהאגו המנופח שלו לא יתן לו להיות פה הרבה זמן.
מזגתי את המים הקרים והתקדמתי לעברו.
״היא כזו מגניבה״הוא אמר מביט בחיוך במיקה.
״כן…אני לא יודעת מה אני אעשה לעצמי אם אבא שלה יקח לי אותה״.
״אין לו שום יכולת לקחת אותה״הוא אמר״אולי רק לפגוש אותה״.
״גם את זה אני לא רוצה״נאנחתי מורידה את ראשי ״לעולם לא אשכח לו את זה שהוא נטש אותי לבד בעולם״.
״לבד?״בר שאל בשקט.
״ההורים שלי התנגדו לכל ההריון הזה בדיוק כמוהו,הם אפילו איימו לגרש אותי.והם קיימו את זה״אמרתי.
״איך הצלחת?״הוא שאל מביט בי ביראת כבוד.
״רק אלוהים יודע״אמרתי והפלאפון שצלצל קטע את הרגע.
״מאי״הופיע על הצג,גורם לי להיזכר שקבענו לקניון ואפילו לא הודעתי לה שבסוף חזרתי הביתה.
״פאק״מלמלתי ״אתה יכול לשים עליה עין?״
הוא הביט בי בעיניו השחורות והנהן לחיוב.
נכנסתי אל החדר עונה לה,
״תגידי לי את דפוקה?״צעקה מאי אל תוך הפלאפון.
״פאק מאי מצטערת שחכתי להגיד לך שחזרתי הביתה״אמרתי מניחה את ידי על ראשי שכבר כאב.
״אני פאקינג יושבת פה כמו מטומטמת שעה״היא אמרה ״ועכשיו אני הולכת עם דן ואני לא שואלת אותך!״.
דן זה החבר החדש ההוא שהביאה הביתה.
״בסדר…תשמרי על עצמך״נאנחתי מנתקת את הפלאפון.
יצאתי אל הסלון,מגלה את מיקה שראשה מונח אל חזהו של בר והם צופים בחדשות.
נעצרתי מהליכתי,ונשמתי נעתקה.
הלב שלי כמעט יצא ממקומו לתמונה הזו,זה היה הדבר הכי מתוק שראיתי.
לראות את בר הקשוח והנוקשה פתאום כשילדה נשענת עליו,זה היה מקסים.
ידעתי שלמיקה חסר את הנוכחות הגברית אבהית בחייה,אך לא ידעתי כמה.
התקרבתי אליהם מרימה את מיקה אלי כדי לשחרר את בר,
״תודה על הכל בר,לא ציפיתי ממך״פלטתי לוכדת את עיניו השחורות במבט חד ומהיר.
״למה?״הוא שאל ללא שום הבעה על פניו.
״אתה כל כך שונה בעבודה״אמרתי.
״לא כל כך״הוא אמר ״זו רק הילדה שלך שהמיסה אותי״.
חייכתי מלטפת את ראשה של מיקה,מרגישה את פעימות ליבי מתגברות.
״היא כנראה האישה היחידה שאני מכיר שיש לה לב טוב״הוא אמר גורם לי לצחקק.
״ואמא שלך״הוספתי והוא הנהן באיטיות.
״היפה הזו ממש פגעה בך,אה?״שאלתי לבסוף,והמוח שלי מתחיל לשלוח נורת אזהרה אל הלב.
״קוראים לה מיראל,והיא לא עשתה משהו שלא ידעתי עליה.פשוט בחרתי להיפגע כל פעם מחדש״הוא שיתף ברגע של כנות,גורם לי להיות מופתעת ולגלות בו צדדים מחדש.
״זה קשה להתנתק מאנשים שאנחנו אוהבים,גם שאנחנו יודעים שהם לא בשבילנו״סיננתי.
״מי כמוך יודעת…״הוא אמר מביט בעיני במבט שחור ועמוק,לא מהיר וחד כמו כל המבטים שלו.
העיניים שלי החלו להבריק,לראות אותו חושף בפני מסיכה,ומראה לי שגם הוא טעה בבחירת האהבה שלו,הזכירה לי את העבר,את הנערה הפופלרית עם המסיכות של הקשוחה והחזקה והקשה להשגה,אף אחד לא ידע כמה פעם סלחתי לחבר שלי על בגידות,כמה פעמים וויתרתי לו.
כמה פעמים נכנעתי לרגש,בזמן שעשרות חיכו בתור.
כמה עלובה הייתי.
לעולם לא אסלח לעצמי על התשוקה להכאיב לעצמי ללא סוף בגלל מישהו אחד.
״אני מצטער״הוא קטע את מחשבתי ״שאמרתי את זה״.
משכתי באפי מנגבת את הדמעה ועוד דמעה מאיימת לצאת.
״סוף סוף מישהו שם לי מראה מול הפנים״אמרתי מביטה אל תוך עיניו.
הוא בלע רוק,ועיניו זזו ממני.
״אני חייב לזוז״הוא התקדם אל הדלת מפנה לי את גבו.
״ביי מיקה״הוא קרא אליה והיא נופפה אליו בחיוך.
״ליאן…״הוא סימן לי בעיניו להתקרב אליו.
הורדתי את מיקה מידיי,מתקרבת אליו באיטיות.
״תסלחי לעצמך כבר,את צריכה רק להיות גאה במה שאת״הוא אמר בבת אחת,גורם לליבי להתמוסס.
הוא שלח את אמתו החמימה אל לחיי,מנגב את הדמעות שלי.
ועיניי שיישרו מבט אל עיניו גרמו לו להוריד את אמתו במהירות.
״נתראה בעבודה״הוא אמר מוריד את מבטו ויוצא מהבית.
סגרתי את הדלת,מתקדמת אל מיקה שחזרה לשבת על הספה ועיניה נעצמו במתיקות.
התיישבתי לידה,נאנחת.
״מי אתה בר…״חשבתי לעצמי.