גלגל החיים-פרק 10

התמתחתי במיטתי,מקבלת כמה הודעות ממאי שהודיעה שהיא תצא עם החבר החדש שלה ותחזור מאוחר.
״את חוזרת הביתה מאי,יש לי סוף סוף יום חופשי ואני רוצה שנבלה קצת עם מיקה.״אני מסמסמת לה,ומרגישה קצת רעה.
קמתי מבעד למיטה,והברך שהתנגשה בשפיץ של המיטה גרמה לי לפלוט אנחת כאב.
״הכל בגללו…״סיננתי והתקדמתי אל המקלחת,
השעה היתה 12 בבוקר,לא יאמן שנרדמתי איך שחזרתי מהגן של מיקה,עוד לבושה בג׳ינס וטי שרט.
ידעתי שאני אמורה לאסוף את מיקה בעוד שעתיים,אז תכננתי את הזמן שלי,לנקות את הבית,לסדר את הארון של מיקה,ולהתארגן לגן.
לאחר שסיימתי את כל עבודות הבית,נכנסתי למקלחת.
המיים החמים שרפו מעט על החתך,אבל הייתי כל כך זקוקה למקלחת רותחת שתחרר אותי מכל הלחצים שאני עוברת.
״אוף!טוב אני אבוא לגן?או שנפגש בקניון?״סמסה אלי מאי.
סימסתי לה בחזרה שנלך לקניון,במטרה לשבת לצהריים ולקנות בגדים חדשים למיקה.
התלבשתי בשמלה קלילה בצבע ירוק זית,ואת שיערי פיזרתי על כתפיי.
הטלפון צלצל,ועל הצג הופיע השם״בר מנהל עבודה״.
פעימות הלב אוטמטית התחילו לגבור,ואני הרגשתי כל כך פתטית וילדותית,מנסה להגיע אותן.
״הלו״עניתי לבסוף.
״את בבית?״הוא שאל,גורם ללב שלי לצאת כמעט במקומו,וזה גרם לי להתעצבן שאני מתנהגת כמו נערה בת 16.
״כן״עניתי.
״יש לך דקה?הבאתי לך את המשכורת״הוא אמר.
״אני בדיוק מתכננת לצאת,אז כן״אמרתי.
״מצוין,אני פה מתחת לבניין״הוא אמר.
בדקתי שכל האורות כבים,ושלא שחכתי שום מכשיר חשמלי דולק,וסגרתי את הדלת.
הוא עמד מחוץ למכונית,לבוש בג׳ינס שחור עם קרעים,טי שרט לבנה חלקה וסריג ארוך ושחור.
היה לי כל כך מוזר לראות אותו ללא החליפה ההורסת שמזוהה אצלו.
״מה שלום הברך?״הוא שאל והביט ברגלי שהיו חשופות עד לקו השמלה.
״בסדר״עניתי,הרגשתי את הלסת שלי נוקשה,במטרה לא להסגיר שום ניצוץ התרגשות מנוכחותו.
״טוב זו המשכורת שלך״הוא הגיש לי מעטפה לבנה סגורה בקפידה.
״תודה״עניתי.
״צריכה טרמפ?״הוא שאל מתוך נימוס,ועיניו השחורות לא ירדו מרגלי החשופות.
״לא זה בסדר,אני הולכת לקחת את הילדה מהגן״אמרתי בולעת רוק.
״בואי אני אקח אותך״הוא אמר ונכנס לאאודי שלו,מבלי לחכות שאשיב.
נאנחתי,נכנסת למכונית.
הנסיעה היתה שקטה,הוא לא הסיט את מבטו מהכביש.
כיוונתי אותו אל הגן,מביטה אל שער הגן ורואה את מיקה עומדת עם אדם זר,שגבו מופנה אלי.
הוא היה מכופף אליה בישיבת צפרדע אוחז בכפות ידיה הקטנות.
״תעצור לי פה!״צרחתי בבהלה,ובר שנבהל מצעקתי בלם בבת אחת.
פתחתי את הדלת במהירות רצה אל השער,וככל שצעדיי מתגברים אני מזהה את הדמות הזרה שאוחזת בילדה שלי.
״אמא!״צעקה מיקה,מושכת חזרה את ידיה אליה ומזנקת אליי.
הוא הסתובב אלי בחיוך מתגרה,מביט בנו.
הרמתי אותה אליי אוחזת בה בחוזקה.
״מה אמרתי לך על לא להתקרב לאנשים זרים?״צעקתי עליה.
״הוא אמר שהוא דוד״היא אמרה במבט מתגונן.
״אין לנו שום דודים מיקה,אין לנו משפחה חוץ ממאי!״צעקתי מביטה בו בתיעוב.
״לכי תביאי את התיק שלך מיקה״אמרתי ושחררתי את אחיזתי.
״תקשיב לי טוב ליאון״התקדמתי אליו ״אני אולי נראת בחורה קטנה ועדינה,אבל שזה נוגע לילדה שלי,אני נשבעת לך שאתה לא תזהה שום דבר מהבחורה הזו״.
״ליאן״הוא התקרב אלי במרחק נשימה״הילדה שלך היא גם הילדה שלי,ואני לא אוותר עליה יותר,לעולם לא״.
הרגשתי איך כפות ידיי בוערות,סטרתי לו בחוזקה על פניו.
״אם תתקרב אליה עוד פעם אחת שאני לא בסביבה,אני אדאג שמשטרה יתפרו לך תיק של פדופיל״לחשתי לו כי מהאופק דמותה של מיקה התקרבה.
אחזתי בידה מביטה בו עוד מבט אחרון,הוא הביט בי במבט המום נותר במקום.
הפנתי אליו את גבו,מגלה שבר מחוץ לאוטו וכנראה שצפה בכל הסיטואציה.
התקרבתי אליו,מיקה הייתה עסוקה בברבי שאחזה בה.
״מי זה?״הוא שאל בטון נוקשה,ועיניו השחורות ננעצו בליאון כמו עורב שמזהה נבלה.
״לא משנה…בר אתה יכול ללכת״שאלתי מביטה לצדדים ומתחילה לחלוף על פניו.
כף ידו אחזה בזרעותי בחוזקה.
״מי זה״הוא חוזר על שאלתו ומבטו המצמרר עבר אליי.
נאנחתי,מרגישה שאולי לספר לו זה הדבר הנכון.
״אבא שלה…״אמרתי מצביעה בעיניי אל מיקה.
״הוא החליט לחזור פתאום מהחור שהוא היה בו,אחרי פאקינג חמש שנים שהוא עזב אותי.הוא אפילו לא ראה תאולטרסאונד שלה,והוא נזכר פתאום שיש לו ילדה״אמרתי בבת אחת,ודמעה בוגדנית נפלה על לחיי.
״כנסי לאוטו״הוא הניד בראשו אל המכונית.
״אני אקח אתכם הביתה״.
״לא צריך בר,אתה לא נהג מונית שלי.״אמרתי מנגבת את הדמעה.
״ליאן״הוא עצם את עיניו ״כנסי לאוטו״.
הוא הוריד אותנו בביתי,הרגשתי כל כך נבוכה וחשופה מול.
״תודה בר״אמרתי לבסוף.
הוא הביט מהמראה על מיקה ששיחקה עם הבובה שלה ודיברה אל עצמה וחייך,זו אחת מהפעמים הבודדות שראיתי אותו מחייך חיוך רחב ואמיתי שעיניו השחורות מתכווצות במתיקות.
״היא יפהפיה״הוא אמר מביט בי ופניו הופכות לרציניוצ כהרגלו.
״כמוך״הוא הוסיף לבסוף ועיניו ננעצו בי כמו סכין,סכין שחור וחד.
לחיי בערו והרגשתי נבוכה כל כך.
״אמא״מיקה קטעה את הקטע המביך ״יש לי פיפי״.
בר הביט בה ושוב החיוך היפה שלו.
״יש לה פיפי״הוא סימן בראשו אל כיוונה וגבו הורמה.
הבטתי בו נושכת את שפתי,הקשיחות שלו מול המתיקות הזו המיסו אותי.
ופעימות ליבי לא חדלו מלהאיץ.
״אולי…״אמרתי לוכדת את מבטו ״אולי תעלה לקפה,כתודה על הטרמפ?״
והמוח החל לשלוח את אותות האזהרה אל הלב,רק לא להפיל את החומות ליאן,רק לא.