ג'יני ובן פרק 7

טיילנו קצת בפארק, בן הסתכל בשעון והתחלנו לחזור אל ביתו. "השעה עכשיו שתיים וחצי, מה שאומר שאמא שלי והתאומות יצאו לחוג בלט של התאומות.. יש לנו איזה שעה ככה לבד בבית" הוא חייך. חזרנו לבית ועלינו לחדר. הסתובבתי קצת בחדר שלו, היה לו ריח כזה רענן של ים מעורבב עם בושם גברי. החדר היה מרווח ופתאום ראיתי בצד ימין של החדר, ליד המיטה הגדולה שלו גיטרה כחולה ויפה. הרמתי אותה והתחלתי סתם לנגן, "את יודעת לנגן?" הוא חייך. "לא זה כשרון טבעי" צחקתי. הוא החווה לי עם היד על המיטה שאני אשב לידו וכשהתיישבתי הוא התקרב אליי והתחיל להראות לי איך מחזיקים את הגיטרה. "שימי את היד שלך כאן" הוא לקח לי את היד, חיפשנו תירוצים לגעת קצת אחד בשני, "אוקיי עכשיו תפרטי… כל הכבוד, הצליל המכוון הראשון שלך" הוא חייך. העברתי לו את הגיטרה והוריתי לו "תנגן לי." הא התחיל לנגן מוזיקה נעימה כזאת, הוא נראה כל כך יפה עם הגיטרה ככה.. זה היה מושלם לדעתי והוא התחיל לשיר את השיר של ריהאנה 'only girl in the world'. הוא שר כל כך עדין ויפה, כל הקיץ הוא לא סיפר לי שהוא מוכשר כל כך. בפזמון הצטרפתי אליו, זה הרגיש לי נכון, פעם ראשונה ששרתי לפני מישהו. "את שרה ממש יפה" הוא ליטף לי את הלחי. "יש לך עוד איזה כישרון סודי שלא חלקת איתי?" קרצתי. "תראי… אני מנשק דיי טוב" "אה.. לא משהו" צחקתי הוא חיבק אוי חזק והתנשקנו. עוד פעם היינו מכורבלים ביחד ופשוט התנשקנו. זה היה כיף. אף עם לא דמיינתי את עצמי ככה אבל זה הרגיש לי טבעי איתו.
פתאום הפלאפון שלי צלצל "אאאאההה" נבהלתי, לא רציתי שנפסיק אבל הייתי חייבת לענות, זו הייתה זואי. "היי זואי, מה קורה?" "איפה את?" "אצל בן" "אההה. טוב אני אעשה את זה קצר. אצל אווה בשמונה היא רוצה שנפסיק עם הריב, החלטנו שהולכים, את איתנו?" "כן אני אבוא" בן הסתכל בי במבט שואל, "סבבה, נתראה שם ביי אהובה" "ביי אוהבת" ניתקתי. "עזוב סתם החלטנו לשים סוף לריב עם אווה, השעה כבר ארבע וארבעים, איפה אמא שלך והתאומות?" שאלתי תוך כדי הסתכלות בשעון שלו מעל הטלוויזיה שנשארה דלוקה כשעזבנו את החדר בפעם הקודמת. פתאום הגיעה אליו הודעה "היי בן, אני והתאומות בקניון נחזור מאוחר יותר בערב, אמא" הוא הראה לי קראתי וצחקקתי.

"בא לך לאכול משהו?" אמ.. האמת שאני צריכה לצאת, כבר שש". כל הזמן אצלו בילינו בכרבולים ונשיקות, כל כך אהבתי את זה. פתאום אמא שלו והתאומות הגיעו. כשאמא שלו ראתה שאני עדיין שם מבטה נהיה קר והיא שאלה לאן הלכנו והתחילה עוד פעם לתחקר אותנו. היא הייתה ממש תקיפה ולא נחמדה. למזלי הוא קטע את זה באמצע וליווה אותי החוצה.
התחלנו ללכת לכיוון הבית שלי, הוא התעקש ללוות אותי, לא התנגדתי. ההליכה לבית שלי לא לקחה לנו הרבה זמן, משהו כמו חמש דקות וברוב הזמן היינו מחובקים ושתקנו. זה היה נוח. כשהגענו לבית שלי התיישבנו על חומת האבנים האדומות ש'ממסגרת' את הגינה הקדמית שלי. "מה קורה בינך לבין אמא שלך?" שאלתי בתמיהה. "זה מסובך.. בזמן האחרון היא ממש עולה לי על העצבים.. יש לה מעין חולשה לחברה הקודמת שלי סינדי." "כמה חברות היו לך בכללי?" פתאום שאלתי, לא ידעתי מאיפה השאלה הזאת הגיעה. "שלוש, ליב, סינדי, ואת". הוא הסתכל וחייך, "ולך?" "אחד. אתה" הוא נישק אותי ואמר "אני אוהב אותך, שלא תחשבי על השתיים הקודמות הן לא משתוות אלייך" חייכתי, נישקתי אותו, נפרדנו ונכנסתי הביתה.

התארגנתי וכעבור שעה התחלתי ללכת לכיוון הבית של אווה. כשהגעתי ראיתי את כל הבנות עומדות למטה ומחכות.