גורל – פרקים 9+10

פרק 9+10

כאשר מקס אמר לי שהוא נשאר , לא ידעתי מה לומר .
מצד אחד – זה כמו שהאח האבוד שלי יחזור ולתמיד , אני מאוד מחוברת אל מקס וחייבת לו ה מ ו ן .
אבל מצד שני –
הוא מהתקופה הרעה בחיים שלי .
מהתקופה שהייתי מורדת , שברחתי ממקום למקום , שגנבתי , שפגעתי ..
שכמעט רצחתי .
מהרגע שהגעתי לפנימייה הזאת , השתנתי ב180 מעלות . מהבגדים הקרועים והמלוכלכים שלי עברתי לבגדים נקיים , מכובסים ומגוהצים , מללכת יחפה עברתי ללכת עם נעלי בובה עדינות בעלות עקב קטן . מלדבר כמו פושעת הפכתי לדבר כמו ..
טוב , אין לי ממש הגדרה . אבל החלט התחלתי להיות יותר עדינה , יותר נשית
והדבר הזה התחיל להתבטא בכל דבר שעשיתי ..
בעיקר עם בנים .

" היי מייגן , בוקר טוב " אמר לי ריצארד כשיצאתי מהחדר , הוא עמד ממש לידו והחזיק קלסר גדול ועבה
" הי ריצארד " אמרתי דיי מופתעת " בוקר אור "
" אמ .. " הוא גמגם והביא לי את הקלסר הגדול " העתקתי לך את כל הסיכומים שלי מתחילת שנה.."
" מה ?!? ואוו .. " אמרתי בשוק " תודה והכול , אבל יכולתי פשוט לצלם אותם .. מכונת צילום ? שמעת ? "
" חח כן .. " הוא גיחך והביט בי בביישנות " אבל רציתי להשקיע .. ואת האמת .. רציתי ..
" מה רצית ? " שאלתי וחייכתי אליו
" לא חשוב .. עזבי … תרדי מזה!!! "
" אוקי .. בא לארוחת בוקר ? " אמרתי וירדנו לקומה למטה , הוא טען שהוא לא רעב והלך ישר לכיתת הלימוד . פתחתי את הקלסר בעמוד הראשון וקראתי את הדף שהיה מודבק בצד
* " היי מייגן .. מקווה שהסיכומים האלה יעזרו לך להשלים את החומר ..
ושנשאר ביחד בהקבצות .. ובהפסקות .. ואחרי צהרים ..
ריצארד , שתמיד פה בשבילך !! "
הקלסר הכבד החליק לי מהידיים ונפל ישר על אצבעות רגלי , קפצתי על רגל אחת וניסיתי להבין את משמעות המילים שלו ..
" או-או … " מלמלתי ונכנסתי לחדר האוכל

" הי מייגן " אמרו כולם במקהלה וחייכו אלי , ישבתי במקום הקבוע שלי ליד ריצארד (שלא הגיע) ומאט , מאט היה שקוע כל כך בחביתה שלו ואפילו לא הרים את ראשו מהצלחת כשאמר לי שלום . גיחכתי לעצמי ושלחתי יד כדי לקחת את קנקן המיץ תפוזים והרגשתי יד אחרת מתנגשת בי .
ליאם .
" בוקר טוב " הוא אמר אלי בחצי חיוך ומזג לי ולו מהמיץ , חייכתי אליו והודתי לו . הוא התיישב לידי במקומו הריק של ריצארד והתחיל להציע לי מכל מה שיש על השולחן .
" אם אני ארצה ,אני אקח לבד . תודה . " אמרתי לו " תגיד , מה רציתי לומר לי אתמול ? "
" מתי ? " הוא שאל מבולבל ואכל חתיכת תפוח
" נו , לפני שלורה וקרלו נכנסו .. " אמרתי מסוקרנת " אמרת שאתה רוצה לומר לי משהו ! "
הפנים המבולבלות שלו הפכו בואט אחת לפנים קשוחות " אה … סתם .. רציתי לומר לך שתשטפי את הכלים יותר טוב … עזבי . "
" טוב .. " אמרתי והמשכתי לאכול את הטוסט שלי " מה שתגיד "
ליאם נשם עמוק והסתובב אלי " את האמת .. רציתי לומר לך ש .. "
" ש.. מה !??! " אמרתי מתוחה והסתובבתי אליו גם , אבל הצלצול שמודיע על תחילת השיעורים צלצל
" עזבי , אחר כך ! " הוא אמר ויצא מהר מהחדר אוכל , העפתי את הטוסט אל החלון הפתוח ויצאתי מהחדר , ולהפתעתי ליאם עמד שם , מחכה לי
" אם את צריכה עזרה באנגלית – אני פה לעזור לך " הוא אמר וחייך אלי חיוך רחב " ועכשיו , אני חייב לרוץ , ביי !! "
עוד מורה פרטי ?
חשוד או שאני פרנואידית ? O:

נכנסתי לשיעור אנגלית בחשש גדול , ידעתי שאני עומדת לשבת *שוב* ליד קייט , וש*שוב* היא הולכת לרדת עלי ולנסות לאשפז אותי .. אבל ידעתי שעוד התפרצות אחת שלה היא מועפת מהפנימייה – ולא היה אכפת לי לחטוף פנס גם בעין השנייה בשביל זה !
נכנסתי לכיתה וחיפשתי בעיניי את השולחן שלי ,
הוא כבר היה תפוס , קרלו ישב שם , מנופף לי לבוא
" אבל קייט צריכה לשבת פה " אמרתי לו כשהגעתי אליו , הוא סימן לי לשבת וישבתי לידו
" WATCH AND LEARN " אמר לי וחייך לקיט ולמורה שבדיוק נכנסו לכיתה .
קייט הביטה במקס בזלזול מוחלט וגיחכה לעצמה , ואת האמת – הבנתי בדיוק למה . שיערו הארוך של מקס ובגדיו המרושלים באמת היו דבר חריג בסביבה שלה , אבל אני דווקא אהבתי את השוני שלו , וכמו שהוא תמיד אומר – ' רק דגים מתים הולכים עם הזרם '
" סליחה , רסטה מן .. זה המקום שלי " קייט אמרה בנימה המתנשאת שלה
"אז ? .. " מקס אמר והביט בה בפרצוף מבולבל
קייט התחילה קצת להאדים " אז .. תתחפף מפה . לא יהיה *לי* מקום לשבת ! "
" שבי על הרצפה "
כל הכיתה התחילה להתלחש , אף אחד לא העז אי פעם לא לציית לפקודה של קייט , כאילו היא הייתה מפקדת בצבא ולא תלמידת תיכון טיפוסית
" נראה לך ?! " היא אמרה וצחקה את הצחוק מכשפה שלה " תשב אתה על הרצפה , מלוכלכת כמוך? "
" את לא תשבי על הרצפה כי היא מלוכלכת ? " קרלו שאל ופתח את המחברת שלו , הוא תלש 2 דפים ושם אותם על הרצפה
" הינה , בבקשה " הוא אמר " שבי , המורה רוצה להתחיל "
כל הנוכחים בכיתה התחילו לצחוק , התלמידים והמורה בפרט . קייט נעשתה אדומה יותר מתמיד וניסתה להתעשת ולמצוא ירידה חדשה , אבל הגמגום שיצא לה מהפה היה מעפן " למה נראה לך שאני אשב על הרצפה ?! זה לא המקום שלי !!! "
" זה בדיוק המקום שלך , כלבה . על פי מה שידוע לי – למרות שאני לא כזה גאון , כלבים יושבים על הרצפה "
כל הכיתה שאגה מצחוק וקייט העיפה את ספריה על הרצפה בכעס , היא יצאה מהכיתה וטרקה את הדלת בקול , כולם מחאו כפיים לקרלו שנתן לי כיף וחיבוק " זאת רק ההתחלה " הוא לחש לי באוזן " אני עוד אתנקם בכלבה הזאת , כמו שאת אומרת – אעיף אותה מטרים "
קרצתי לו והמורה שנרגעה מהתקפת הצחוק שלה התחילה ללמד , ותכלס ? איך אפשר ללמוד שמקס יושב לידי , כל השיעור התכתבנו ! צחקנו על קייט , על המורים פה , ובמיוחד על הזקן המוזר שצץ כל רגע ממקום אחר .
' אחרי השיעור אני צריך לומר לך משהו חשוב .. ' הוא כתב והעביר לי את הדף
לא .. לא שוב ! אם גם הוא מתחמק אני מעיפה אותו מטרים !!!
' מה אתה רוצה לומר לי ?!?! ' כתבתי ודחפתי את הדף אליו , הוא חייך וכתב בכתבו המקושקש
' את מה שרציתי לומר לך באותו יום ביער '
צמרמורת עברה בגופי , נכון !!!!! הוא לא אמר לי בסוף !!!! הייתי במתח היסטרי , ספרתי את הדקות לסוף השיעור , וכשהוא הסתיים גררתי את מקס אחרי
" נו , תספר לי כבר !!!! " צעקתי עליו והוא שם את ידו על פי " שש , יש כיתות שלומדות ! ניפגש ב8 באגם , אל תאחרי !! "
" חסר לך שאתה לא מספר לי !! " צעקתי לו כשהוא הלך לכיתת הספרות שלו , נאנחתי לעצמי והלכתי לשיעור הבא שלי .

יום הלימודים נגמר מוקדם מהצפוי , ואפילו הספקתי ללכת לארוחת הצהרים . נכנסתי לחדר האוכל הראשי – כלומר , כל תלמדי הפנימייה אכלו את ארוחת הצהרים שלהם בחדר אחד גדול שבמבנה ליד האגם . פעם ראשונה שהייתי בו , ומיד הבנתי איך הוא מתחלק – המגניבים מימין , החננות ממשאל . ראיתי את קייט בשולחן המרכזי בצד ימין בוכה לחברות שלה על מה שקרה בשיעור אנגלית , את ליאם יושב עם חבורת החתיכים של הפנימייה שולחן לידם , הוא שם לב אלי וחייך לי מרחוק . הפעם לא חייכתי לו בחזרה – הוא סתם סיקרן אותי !!! כולם סתם מסקרנים אותי היום !
ובצד השני של החדר (צד שמאל) ישבו כל ה'חננות' והילדים הקטנים , ראיתי שם את אן חברותיה משחקות בבובות קטנות ו 'מאכילות' אותן באוכל בלתי נראה , את ריצארד וגפיל קוראים חוברת קומיקס , ואת מאט – אוכל לבד בצד .
לקחתי צלחת קוסקוס קטנה והתיישבתי לידו , הוא חייך אלי את חיוכו הרחב והמופתע
" מה , את בוחרת בצד שמאל ? לא מפחדת לשבת ליד חננות כמוני ? "
"מתה מפחד , אני ממש לא אישן בלילה " אמרתי וצחקתי " נראה לך שזה אכפת לי ?
מאט נשם עמוק והסתכל על כל האנשים בחדר " את האמת מייגן .. את ממש שונה . "
" תודה ? " אמרתי מבולבלת , זה חיובי ?
" כן , זה חיובי " אמר מאט , כאילו קרא את מחשבותי " את מיוחדת . ואני ממש נהנה לדבר איתך "
" תודה , גם אני נהנת לדבר איתך " אמרתי לו חייכתי , הוא חייך אלי את חיוכו המתוק ולגם מכוס המים שלו
" ורציתי להגיד לך .. " הוא התחיל לומר , הדם התחיל לעלות לראשי , עוד פעם הקטע הזה ?!
" כן .. מה רצית לומר לי ? " אמרתי קצת חסרת סבלנות , ומאוד מאוד מתוחה ומסוקרנת
" שיש אחלה גלידה לקינוח ! להביא לך ?! " מאט אמר והלך להביא , נאנחתי בכעס וצעקתי לו שלא צריך , הלכתי ישר לחדר והסתגרתי שם עד עשרה לשמונה בערב .

יצאתי מהחדר והלכתי במהירות לאגם , מקס כבר ישב שם . על האבן הקבועה שלנו , הוא זרק אבנים קטנטנות אל המים ובהה בהן נעלמות , רצתי אליו והתיישבתי לידו
" נו .. אני במתח ! מה רצית לומר לי ? "
" ערב טוב גם לך יקירתי .. " הוא אמר והמשיך לזרוק אבנים קטנות
" נו !!!! " אמרתי חסרת סבלנות
" טוב .. אז ..
רציתי להגיד לך ש … "