גורל- זיכרון | פרק 8
״דריי״, אני רואה כשאני חוזר הביתה את ההורים שלי ושבים בסלון בארשת פנים רצינית.
״כן?״, אני מתיישב בחיוך אליהם. עדיין מסוחרר מהיום עם מלח.
״אנחנו צריכים לדבר על העתיד שלך״,הם מייבשים אותי. אין לי כוח לזה עכשיו. כל מה שאני רוצה זה להכנס לפייסבוק ולצ׳אטט עם מלי,״פעם אחרת טוב?״, אני מחייך אליהם את החיוך המשכנע שלי ומתחיל לקום. יודע שכמו כל פעם הם יוותרו לי. אבל להפתעתי אני מרגיש יד אוחזת בזרועי ומושיבה אותי חזרה לספה,״דריי עכשיו!״, אבא שלי מורה לי בטון שאני לא יכול לטעות בו.
״טוב״, אני אומר ומתיישב.
״לאן אתה רוצה ללכת בתום התיכון?״, הם שואלים.
״לקולג׳?״, אמא שלי אומרת בציפייה
״או לצבא?״, אבא שלי אומר את העדיפות שלו
״ברור שלקולג׳״,אני מפטיר ובא לסיים את השיחה.
״לאיזה?״, אבא שלי שואל באכזבה.
״לא יודע, לקולג׳ של ניו יורק טוב?!״, אני עונה ובא לקום כשהם שובמושיבים אותי חזרה.
״דריי אתה עוד מעט בן שמונה עשרה, אתה לא רוצה לחשוב קצת על העתיד?״, אמא שלי אומרת בקולה המתקתק
״אמרתי לכם. קולג׳.ניו יורק.״
״ואיפה תעבוד בן?״, אבא שלי שואל אבל אני כבר במחשב בחדרי.
מלי: היי חמוד!
כמה זמן לקח לך להתחבר!
דריי: כן
סתם ההורים מציקים…
מלי: רוצה לדבר?
דריי: לא משהו מיוחד…
רוצים לדעת על העתיד שלי…
מלי: באמת, לאן אתה מתכוון ללכת אחרי התיכון?
דריי: לקולג׳ הספורט בניו יורק
מלי: שמעתי שכל השחקנים הגדולים יצאו משם
דריי: כן
ציידי הכשרונות ראו אותי במשחק וקיבלתי שבוע שעבר מכתב הזמנה לשם
מלי: נכון מוזר שיש אנשים שעדיין מתשמשים בדואר?
דריי: חחח
כן
לאן את הולכת?
מלי: לא יודעת…
קיבלתי הזמנות לניו יורק ולעיר הקרובה…נוו שכחתי את השם
אני מרגיש התרגשות בתוכי. אולי אני ומלי נהיה גם באותו הקולג׳?!
דריי: ולאן את מתכננת?
מלי: לא יודעת
ניו יורק זה קצת רחוק לא?!
דריי: אני יהיה שם
מלי: שוכנעתי;)
דריי: נוו ברצי
מלי: ברצי!
דריי: טוב…
מלי: לא הבנתי על מה רבתם
דריי: אני צריך עבודה חדשה בניו יורק
מלי: אני יכולה לסדר לך
דוד שלי בעל חברת חנויות אני בטוחה שהוא ימצא לך עבודה
דריי: תודה
מלי: זה כלום באמת
אני מרגיש ערפל מוזר מקיף אותי. מרדים אותי. וא מנסה להאבק בו.
דריי?
דריי???????
?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!
אתה שם?!
דריי?!?!?!!!!??!?!?!?!?!?
אבל אני כבר נרדם.
תגובות (7)
איזה משועממים… (הצ'אט) איזה מעצבנים… (ההורים) איזה מתח…(הערפל)
מהמם!
תמשיכי ומהר!!!
[סורי על התגובה הקצרה 3>=]
זה ממש יפה!!
וואייי אני במתח!!!!
תמשיכי :)
זאת קייט הקנאית שגרמה לו להירדם, נכון?
כי היא רוצה אותו לעצמה, הטיפשה הזאת…
היא לא יכולה לראות שדריי ומלי מאוהבים ומאושרים ולעזוב כבר את דריי בשקט?!
אאאאאאאאאאאאאאאאאאההההההההההההההההההההההה
שוב, אני צורחת מרוב אושר (מה חדש?) כי זה סיפור מעלפלף ומהמם++++++++++++++++
תמשיכייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי!
רוטש, אני ממש מאוהבת בסיפור הזה!
סיפור כזה יפה (אפילו יותר מבוריס)!
את יודעת במקרה עם הסיפור 'זיכרון' פנוי?
כי אני רווקה…..
ואיך לומר? התאהבתי!
:):):):)ליייייייייייייייייייייייק
יהלה, תמשיכי מהר!
אני במתח!!!
מה קורה עם קייט?
מה קרה לדריי?
ועוד משהו: ב- "חלק ב׳- זיכרון | הקדמה"
קייט הרגה את וויל ומוניקה, באמיתי?
או שזה זיכרון/ חלום/ לא מציאותי?
ומה קרה לתינוקת, היא נשארה בחיים, לא?
קלואי ההקדמה מסתורית בכוונה:)
להשאיר אתכם במתח, כי אני, מה לעשות, מרושעת! מועאהעאההעה!!!
בהמשך הכל יתבהר;)
תודה לכולם!!!!
באמת ממש תודה!!!
רק מחזר לי לחשוב שכבר גמרתי לכתוב את זה ואתם בכלל לא יודעים מה יהיה חיחיחי אתם ממש בהתחלה!!!( פשוט תתעלמו;)
אז כל הפרקים עד פרק 17 והאחרון מחכים לאישור;)