גורל- אמת | פרק 15

״היא נראית ממש טוב ככה!״
״לא, תשים לב את הפפיון בשיער היא תראה יותר חמודה!״
״היא לא צריכה להראות חמודה היא צריכה להראות חזקה!״
״מ-מה? א…איפה אני?״ אני פוקחת עיניים בזהירות.
״אוו׳ היא מתעוררת, תשתוק!״ אני שומעת את אחד הקולות ממקודם.
״למה לי לשתוק, תשתוק אתה!״ אני קולטת שני אנשים מתווכחים.
״ס-סליחה, אתם יכולים להגיד לי איפה אני?״ אני שואלת אותם.
אחד מהם תוקע לי סיכה עם פפיון ורוד ״זהו, המראה החמוד וזהו, שמעת אותי?!״ השחור צועק על האדמוני.
״סליחה שוב, אבל איפה אני? ומי אתם?״ אני שואלת אותם.
״אוו׳ שאלות טובות, שאלות טובות״ האדמוני ממלמל ״אז ככה, אני זה אודם והוא זה חוטם״
״אה?״ אני מנסה להבין.
השחור מצחקחק ״נעים מאוד אלקסיס״ הוא לוחץ את ידי.
״נעים גם לי, חוטם…?״ אני אומרת, לא בטוחה.
״כן, כן, כן חביבתי חוטם הוא השם!״
״תפנה כבר את היד!״ אודם מפריד את הידיים שלנו. ״נעים מאוד,״ הוא לוחץ את ידי עכשיו ״אודם״
״נעים גם לי״ אני מחייכת אליו חיוך מובך.
״אתם יכולים להסביר לי מה אני עושה כאן?״ אני שואלת אותם.
״את מתכוננת!״ חוטם צוחק.
״מתכוננת למה?״ אני עדיין לא מבינה.
״להצגה!״ אודם אומר.
״איזו הצגה?״
״להצגת הקהל! מציגים אותך לקהל!״ אודם ממשיך בהתלהבות.
״מה?! למה שיציגו אותי לקהל?!״
״התשובה מאוד פשוטה,״ חוטם אומר ״את נבחרת!״
״נבחרתי למה?״ אני מנסה להבין.
״נבחרת לנבחרות! מה קשה להבין?״ אודם מסתכל עליי במבט מוזר.
״אני?! הנבחרת?!״ אני צוחקת רק מהרעיון ״אתם בטח צוחקים עליי!״
הם מסתכלים אחד על השני, לא מבינים.
״אני לא יכולה להיות הנחברת! אני-אני אחת הגרועות! כן, אני באמת גרועה!״ 
״אז איך את הנבחרת אם גרועה?״ הם שואלים ביחד.
״אני לא יודעת, זאת בטח טעות או משהו כזה…״ אני ממלמלת.
״לא!״ הם צועקים ביחד ומקפיצים אותי ״אצלנו אין טעויות! אם אמרנו לנו שאת להיות הנבחרת אז את הנבחרת!״ הם מסבירים לי.
״אבל אנ-אני זה לא יול להיות!״ אני מסתובבת בחדר.
״תקשיבי חומד,״ אודם אומר.
״למה ישר לא?״ חוטם ממשיך אותו.
״תהני קצת בובה! אני מוכן להשבע שאף פעם לא היית בנשף!״ אודם גומר.
״אהה…ב-בטח ש-ש*אני* הייתי בנ-בנשף, ב-בר-ברור..״ אני מגמגמת.
״אויי בובה,״ חוטם מביא לי כוס יין ״שתי קצת, תתפנני״
״להתפנן?״ אני מביטה בכוס בחשש.
״כן, תהני קצת מהחיים, תהיי בת אדם!״ אודם אומר לי.
״ט-טוב, א-אם זה מה ש-שאתם אומרים…״ אני שותה את הכוס בלגימה אחת.
״הופה!״ חוטם מוחא כפיים.
״עוד אחת!״ אודם מחזג לי עוד כוס.
ואני שותה אותה.
ועוד אחת.
אני שותה כוסות אחת אחרי השנייה.
״יאללה בייבי, איטס שואו טיים!״ אחד מהם מוציא אותו מהחדר, שם מחכה לי מישהי שמובילה אותי אל דלתות ענקיות.
״נוו׳ למה את מחכה?!״ אני מצחקקת.
היא בוחנת אותי טוב ואז יש לה מבט מבין על הפרצוף. היא הולכת כמה צעדים הצידה ולפתע בדלתות נפתחות ובחוץ יש המון. 
המון שמריע לי.