גורל- אמת | פרק 14

״יופי״ הוא מחייך אליי ״אני קייל״ הוא מושיט לי את ידו ללחיצה.
״אלקסיס״ אני לוחצת לו אותה.
״אולי כדאי שתעירי את החבר שלך לפני שאנחנו הולכים״ הוא אומר ונעמד.
״מה? טום? הוא..הוא לא החבר שלי! הוא אח שלי, אח חורג״ אני ממהרת להסביר.
״אני שמח״ הוא נותן לי עוד חיוך שגורם לי לפרפרים בבטן.
״טום? טום?״ אני מנענעת אותו קלות ״טום! נוו׳ תתעורר כבר!״
״אה?״ הוא מתיישב במהירות ופוקח עיניים. ״אני רואה שהגעתם בזמן״
״כמו שסיכמנו״ קייל אומר ״קדימה, קום שנוכל להתחיל להתקדם!״
טום נועץ בי מבט ״להתקדם?״
״כן, ככה הגברת החליטה יאאלה קום כבר!״ אחד הנערים אומר.
טום נעמד ואנחנו מתחילים לצעוד.
״כמה ימים הליכה זה?״ טום שואל.
״אם יהיה לנו מזל ונתקדם בקצב טוב, אני מניח שהיום בערב״ קייל אומר.
״ואם לא יהיה לנו מזל ולא נתקדם בקצב טוב?״ הוא מקשה.
״תקשיב, אתה יכול ללכת ביער הזה במעגלים, הכל בחירה שלך״ הוא עונה.
״אבל צר-״ טום מפסיק באמצע.
״מה קרה טומבוי?״ אני עוצרת ושואלת אותו. ״טומבוי?״ אני מסתובבת לראות מה קרה כשהוא לא עונה.
״טום!״ אני קוראת בבהלה ורצה אליו ״מה קרה?״
״ה-הקול הזה..״ הוא אומר תוך כדי התפתלויות על האדמה. 
״איזה קול?״ קייל ניגש לצידנו.
״אני לא יודעת…כל פעם שאנחנו ביער הזה הוא שומע קולות צורמים״ אני מנסה להסביר עד כמה שאני הבנתי.
״מה אפשר לעשות?״ הוא שואל בדאגה.
״אני לא יודעת אבל זה נראה לי מחמיר״ אני אומרת בדאגה גם כשדם מתחיל לנטוף לו מהאף.
״ביי, טומבוי, טומבוי, תתמקד בי, קדימה אתה יכול, תתמקד בי״ אני מנסה לגרום לו לשמור על הריכוז ״קדימב טומבוי, קדימה!״
״אני לא הכלב שלך…״ הוא ממלמל.
״אה!״ אני מתנשפת, מופתעת ״טומבוי!״ אבל הוא כבר איבד את ההכרה.
״טוב, קלארק״ קייל אומר ואחד הנערים בא ״תסחב אותו״
״מה? זה מה שאתה עושה? ממשיך ללכת?!״
״כן, זה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות כרגע, בשבילו.״ הוא מסביר לי ״כשנגיע למפקדה הדבר הראשון שנעשה יהיה לקחת אותו למרפאה טוב? אבל כרגע אנחנו צריכים לזוז, בשבילו״
אני נאנחת ״קדימה, מה אנחנו עושים כאן? בואו נזוז״
הוא מחייך ״שמח שהבנת״
 אנחנו ממשיכים ללכת. אני לא יודעת כמה זמן אנחנו הולכים אבל לפי כמות האור שנכנסת דרך צמרות העצים אני יודעת שבשקיעה עומדת להגמר.
״תגיד קייל…״ אני אומרת ״עוד כמה זמן מגיעים?״
״עןד דקה״ אני שומעת את קולו.
״כן, עבל זה מה שאמרת לפני כמה שע-״ אני נתקעת בו וכמעט נופלת.
״וואו!״ אני מתחילה לבחון את הכל.
מזרקות, שיש, זהב, כסף, אנשים חייכנים, הכל נראה כאן טוב יותר.
״ברוכה הבאה למפקדת אגמון!״