גורלות – פרק 2

* ידיעת חדשות מצמררת – הרוצח המפורסם של לונדון שברח מהכלא רצח הערב 3 אנשים בדרום אנגליה , המשטרה עדיין בחיפושים *
5.9
" תלמידים , לכיתתכם מצטרף רן קורנק "
6.9
" זוהי לאה טלפק – והיא תצטרף לכתתכם השנה "
8.9
" תלמידים , אוזנים אלי ! מצטרף לכיתה שלנו היום עוד תלמיד חדש – שון לייקר . נא להתנהג אליו בהתאם "
כמה תלמידים חדשים בשבוע אחד?!?!
" היי שון " דייזי אמרה בקול החנפני שלה ונופפה לו בהתלהבות , יש לזה רק הסבר אחד – הוא כנראה דיי חתיך , שווה להרים את הראש מהמחברת
הרמתי את הראש והסתכלתי עליו , כמה נדוש – בלונדיני עם עיינים כחולות שמביט על הכיתה במבט מזלזל , עוד סנוב ! איזה כיף !!!
" יש מקום פנוי ליד מאיה קלירסון " התעלמתי מהשגיאה -נמאס לי לתקן כבר . הזזתי את התיק שלי מהמעבר וחזרתי למחברת שלי .
הוא התיישב לידי והרגשתי איך טיירי צובטת אותי ברגלי . היא תמיד עושה את זה כשהיא רואה מישהו חתיך וזה כבר נמאס … כל הרגל שלי נפוחה !!! הזזתי את ידה ולקחתי מהקלמר שלה עט וורוד לכותרת חדשה – כי מר מוריס המשיך לדבר במרץ על המאה ה18 .
יש לו ריח מוזר .
לא למר מוריס – לשון הזה . ריח מתוק כזה , מוזר . באיזה בושם יוקרתי וממותג הוא משתמש ?! הצצתי אליו במהירות וראיתי אותו מסכם במהירות לא נורמאלית !1 אפילו יותר ממני !!! התעצבנתי והמשכתי לכתוב אפילו יותר מהר ממנו , עד שהחוד נשבר .
שמעתי אותו צוחק צחוק קצר ושקט וממשיך לכתוב ,' חתיכת אדיוט שוויצר ' חשבתי לעצמי וקמתי בדיוק כשהצלצול התחיל , גוררת את רגלי החוצה .

" איזה כיף היה בשיעור !!! " טיירי אמרה כשהעמיסה על צלחתה עוד כף ספגטי " כיף חיים " מלמלתי ובחרתי שניצל שנראה הכי נורמאלי . התיישבנו בשולחן הקבוע שלנו ואכלנו בעודינו מפטפטות
כן , גם בבית ספר שלנו יש את החלוקה המטומטמת לשולחנות . צד ימין – המגניבים , צד שמאל – החננות . מאוד בוגר . שון נכנס לקפיטרייה והביט בכל השולחנות בסקרנות .
מעניין באמת איפה הוא ישב !! הבנות והבנים המקובלים כבר נופפו לו וקראו לו לשבת איתם , ובצד השני – מי באמת ציפה שהוא יבחר בו ?! שון התקדם לצד השמאלי והתיישב על שולחן ריק בקצה , על המגש שלו היה רק תפוח ירוק וכוס קולה , הוא בקושי אכל – רק סימס במהירות במכשיר הסלולרי שלו
" או …. תראי איך דייזי מאדימה " סובבתי את ראשי וראיתי איך הדם הנעלב שלה עולה לפניה הבלונדיניות , היא קלטה את מבטי ושלחה לי מבט מפחיד וכועס . צחקתי עם טיירי והמשכנו לאכול .
כנראה טעיתי כשצחקתי עליה ככה .

מחניים – המשחק הכי מטומטם בעולם . מיועד לבנות בלבד כשהמורה שלהם לא יודע להעביר שיעורי ספורט יותר טובים . הוא חילק אותנו לקבוצות ופרש לסיגרייה בחוץ
" תמסרו אלי !!! " צעקתי כשההיתי מטר מהקו המפריד ויכלתי לפגוע במלא בנות , אבל למה שמישהו ישמע ? הן העדיפו להתמסר ביניהן ולאבד את הכדור , הכיתה השניה קרעה אותנו !! אני בן אדם מאוד תחרותי , ואני לא מסוגלת להפסיד שוב לכיתות ט' !!! זה לא הגיוני !!!!
אם אני לא אפעל בשביל עצמי – אף אחד לא יפעל בשבילי . רצתי לכיוון דייזי שהחזיקה בידיה את הכדור ובהתה בסנוביות בכולן , חטפתי מידה את הכדור ופסלתי 2 שחקניות מהקבוצה השניה , הכדור התגלגל חזרה אלי ופגעתי שוב בקבוצה של בנות , התחלתי להפסיל את כולן . דייזי וחברותייה האדימו מכעס וניסו להפיל אותי כל הזמן על הרצפה – הן בכלל לא קולטות שאני בקבוצה שלהן ושאני יכולה לנצח !!! בסוף הן הצליחו להפיל אותי לדרוך על ידי כ"כ חזק שלא הצלחתי להמשיך לשחק .
ירדתי לחדר הלבשה והורדתי את החולצה המזיעה מעלי , לבשתי חולצת טריקו פשוטה ויצאתי מהחדר לכיוון המדרגות .
אבל הן חסמו לי את המעבר
" לאן את חושבת שאת הולכת מותק ? " דייזי התקרבה אלי בהליכה מתנשאת והביטה בעיני בכעס " את הולכת לשלם על ההתנהגות שלך היום .. אחרי זה את לא באמת תרצי לחיות "
החבורה הענקית שלה התקרבה אלי ויצרה מעגל סביבי , ניסיתי לברוח מהן אבל נפלתי על הרצפה . הן דרכו על בטני , רגלי , ואפילו על פניי הרטובות מדמעות , הן תלשו ומשכו את שערייי באכזריות ושפכו עלי המון סבון מתאיי השרותים . היא צדקה – באמת לא רציתי לחיות . עצמתי את עייני בחוזקה והתפללתי שהסיוט הזה יגמר … אבל הוא לא . הן צחקו את הצחוק המתגלגל והרשעי שלהן והמשיכו להכות אותי מכל כיוון , הרגשתי דם נוזל מרגליי ובכלל לא היה אכפת להם …
" תעזבו אותה " שמעתי קול גברי מאחוריהן , הן הסתובבו בהלם ומלמלו כמה מילים כשברחו . זה היה שון .
הוא התקרב אלי והרים אותי על ידיו , הולך איתי לכיוון אולם הספורט . הוא השכיב אותי על אחד המזרונים הגדולים שבמחסן והוציא ערכת עזרה ראשונה מהארון
" תודה … " מלמלתי כשהוא ניקה את פני ורגלי מדם וחבש את הפצעים , הוא לא הגיב . הוא נתן לי בקבוק מיים והתיישב לידי .
" למה את נותנת להן להתעלל בך ככה ? " הוא הוציא את המילים באיטיות מפיו בעודו בוהה בקיר ממול , הסתכלתי ועליו " לא יכולתי לעשות כלום .. הן … " הוא הסתכל לי בעינים וקטע אותי " את חייבת ללמוד לשמור על הכבוד שלך " .
נשמתי עמוק ולקחתי לגימה מהמיים הקרים , אחרי שהתאוששתי קצת הוא עזר לי לקום ולצאת מהאולם .
" אני לא הולכת עכשיו הביתה … אני הולכת להתלונן " אמרתי לו כשהוא משך את ידי לכיוון החנייה , הוא הניד את ראשו והדליק את האוטו שלו מרחוק , הוא עזר לי להכנס לרכב הענקי שלו והתחיל לנסוע לכיוון ביתי .. כמה שניות לפני שאמרתי לו שהוא צריך לפנות לכיוון הזה …
הנסיעה עברה בשתיקה . מידי פעם אמרתי לו לאיזה סמטה לפנות ובאיזה יציאה לצאת מהכיכר . כשהגעתי הביתה הוא יצא מהרכב כדי לעזור לי להכנס , הודתי לו שוב והוא בלי מילים נכנס שוב לרכב ונסע .

מאותו יום החלטתי – זה לא הולך להמשך ככה יותר . אף אחד לא יעשה לי את זה שוב .
זייפתי מחלה לפני אמא שלי והתקשרתי לקבוע תור למכון יופי למחר .