ג'ונסון בלק – פרק 27

"נוסעים יקרים,נא להדק חגורות.אנו נכנסים לתוך לחץ אוירי קטן . אין סיבה לפאניקה "
אז למה הקול שלך כל כך רועד גברתי הדיילת ?!?!
הסתכלתי על דיוויד במבט מודאג , והוא לחש לי שהכל יהיה בסדר ואין שום סיבה לדאגה
המטוס התחיל להטלטל מצד לצד , הנוסעים צעקו , התינוקות בכו . דיוויד נעשה פחות ופחות רגוע ושלו והחזיק את ידי בחוזקה
" אנחנו עומדים למות !!!!!! " צרחתי בפאניקה
" אנחנו לא הולכים למות ולא כלום קמיליה !!! אל תשכחי שיש לנו כוחות ומוות יהיה מאוד קשה "
" אנחנו הולכיםםםםםםםםםם להפצע קשה מאודדדדדדדד " המשכתי לצרוח ולבכות
המטוס התחיל לאבד גובה , כל הנוסעים התחילו להתפלל – כל אחד בשפתו , אני חיבקתי את דיוויד חזק והוא לחש לי מילים מרגיעות וליטף לי את הגב .
"להביא לך סידור?" הוא אמר לי ונראה דיי משועשע מהמצב " אולי תסתום כבר ותחשוב על כל הרגעים הכי היפים שלך כשההית קטן , עכשיו לפני המוות ?!?! אמרתי לו רועדת
" אבל הרגעים הכי יפים שלי היו איתך , וימשיכו להיות בעתיד " הוא אמר בכנות , נישקתי אותו
נשיקה אחרונה ?
המטוס פשוט צנח במהירות אדירה , כולם הפסיקו לצרוח בוואט אחת ופשוט בכו , כולל אותי .
נחתנו נחיתת אונס.

" מטוס 584 של חברת תעופה יפנית התרסק כאן היום בשדה פתוח של איכר . למרבה המזל רק הטייס שככול הנראה היה שיכור ולא תפקד כשורה נפצע קשה, כל שאר הנוסעים במצב קל וחלקם הגדול לוקה בחרדה .. כאן כתבנו מהשטח מבררים את הארוע ומשדרים ישר אליכם "
זה מה ששמעתי – בכל השפות . כמעט כל מדינה שלחה כתבים לאזור ההתרסקות . כולם רדפו אחרינו וניסו לראיין אותנו אך דיוויד הרחיק אותי מאזור הצלמים כמה שיותר ועזר לאחות לטפל בי . היא הזריקה לי ולו עירוי וחבשה את הרגל הנקועה שלי , ולאחר מכן הלכה לטפל באנשים אחרים .
דיוויד תיפקד למופת – הוא בכלל לא נפצע ! הוא שם קרח על הרגל הנפוחה שלי ולא הפסיק לנשק אותי ולהצחיק אותי עד שהפסקתי לבכות מכאב והתחלתי לדמוע מצחוק , הוא הסיח את דעתי לגמרי !
" אז , איפה אנחנו עכשיו ? " שאלתי את דיוויד אחרי זמן מה
" 30 ק"מ מיעד מספר 5 " אמר לי " אחלה טרמפ "
" אין מצב !!! פש .. היה שווה להתרסק "
" כן רק ש – זה מסע רגלי , ולך אין כל כך רגל עכשיו . " הוא הביט בדאגה על התחבושות ברגל ואמר " טוב נו , נשכור לך כיסא גלגלים " גיחכתי בהתנשאות וקמתי לבדי על הרגל
" תראה אני הולכת הרבה יותר טוב ממך…………….איהההההההה!!" נפלתי על אבן והצלחתי גם להפוך אותה .
ציפיתי לצחוק המתגלגל שלו ולחיבוק שאחריו , אבל במקום זה קיבלתי אדישות קרה , הסתובבתי וראיתי אותו בוחן את האבן ואומר בקול , או יותר נכון , קרא מהצד השני של האבן
" תקראו ממעמקי החוכמה , הדלים והשופעים של העולם . " הוא סובב אותה כדי שאראה מה כתוב מאחורה
" ממעמקים חוכמה דלות קריאה שפע וכו' ?!?! זה זה !! הרמז על הקיר !!! ואוו !! "
הוא הכניס את האבן לתיק (הוא הצליח לחלץ מהמטוס את כל הדברים שלנו ! עם את הגיטרות שקצת נפגעו .. ) ועזר לי לקפץ עד לכביש , לנסות למצוא דרך להגיע ליעד שלנו , או לפחות לנוח קצת מהיום הזה !
אין מוניות בחור הזה . אין .
אז דיוויד גנב מכונית

" אתה פשוט … מזעזע אותי !! " אמרתי לו שישבתי באי רצון במושב הלידו " לגנוב מכונית ?!?! נו באמת !! "
" נשמתי , אין לנו ברירה " הוא אמר לי משועשע . " רוצה ללכת ברגל ? "
" אוף איתך !!! תשבע לי שזאת הפעם הראשונה והאחרונה שלך !!! " הסתכלי עליו במבט כועס
" נחשוב עליך "
הגענו ליעד – סוג של יער . המון ירוק וחיות . מה אנחנו עושים פה ?
" רגע , מה אנחנו צריכים לחפש ? "
" דלת גדולה , או שער , משהו לא ברור " הוא הראה לי את המפה ואת הציור המוזר שעליה .
" אתה קולט שזה היעד הלפני האחרון שלנו ? " אמרתי בהתרגשות " ואוו " הוא השיב באדישות
" אולי החידה תעזור ? " אמרתי בספק
הוא שלף את האבן מהכיס שלו ונתן לי אותה , קראתי את החידה שוב ושוב .
"אוקי , בוא נעבור עליה שוב . יש מקום בעולם שיש בו גם שפע וגם עוני ? "
" כל עיר בערך ? רוצה להגדיל את הטיול ? " אמר לי בטון מזלזל ומיואש .
" היי , אם אין לך תקווה סבבה , אבל אל תהרוס את שלי " קמתי והלכתי לצד מרוחק ממנו , בוחנת את היער המוזר הזה , למרות שהוא כ"כ מרגיע ההיתי עצבנית .

ישבתי נשענת על עץ גדול וקראתי שוב ושוב את החידה
" תקראו ממעמקי החוכמה , הדלים והשופעים של העולם "
מעמקי החוכמה – יכול להיות שזה שם של ספר ? שאולי הוא דל במילים , אבל שופע בחוכמה ?
אולי מעמקי החוכמה הוא בכלל שם של מקום , בו יש משהו לקרוא או למצוא – והוא עם אנשים דלים ושפע רב , או ההפך ?
אולי זה שם של עמק גדול ?
כמה אפשרויות !!! אף אחד מהן בכלל לא נראת לי הגיונית !!!
בהיתי ביער . הוא מהמם . קמתי והתחלתי להסתובב בו . הוא לא גדול במיוחד – את זה עוד ראיתי מרחוק . יש בו המון קולות של חיות שלא זיהיתי , ומשום מה לא פחדתי .. עד ש..
" אההההההה !! " צרחתי כשראיתי זאב לבן וענקי מרחרח לי את הרגל , הוא אפילו לא זז ונבהל מהצרחה , רק המשיך ללקלק ולהריח לי את הרגל הרועדת .
הוא הביט בי . עמוק בעיניים . היו לו עיניי דבש מדהימות … כאילו הוא הבין מי אני ?
על מה אני מדברת ?!!?!?!? זה זאב ! הוא בא לתת לי ביס ברגל הבריאה היחידה שלי ! למה שהוא יבין אותי ?!
הוא הצמיד את ראשו הגדול לכף ידי ועצם את עיניו .. כמו כלב שרוצה ליטוף … לא ! הוא לא רוצה שאני אלטף אותו ! הוא סתם זאב מטופש ! אני צריכה לברוח !!!
ההיגיון והמחשבות שיגעו לי את הראש אבל הרגש עשה דברים אחרים , התכופפתי והתישבתי על האדמה ליד הזאב וליטפתי את ראשו , הוא התיישב ושם את ראשו על ברכי , ואו , מה לעזאזל ?
ליטפתי את הזאב ביד רועדת וחשבתי מה לעשות עכשיו . הזאב נרדם לי על הרגל…הוא..
נרדם לי על הרגלים !!!
שלפתי בעדינות את הפלאפון וחייגתי לדיוויד פעם .. פעמיים … 3 פעמים .. והוא לא ענה ! חרם עד הסוף הא ? הוא לא מבין שיכול להיות מאוד שאני בסכנה כאן ?
בנתיים התחיל להחשיך , והוא לא ענה !! להעיר את הזאב לא בא בחשבון , מה יכול להיות שהוא איבד את הפלאפון שלו ? שהוא התקלקל ?! שנגמרה לו הסוללה הסולרית ?!
התחלתי לדאוג , לא רק לעצמי , גם לו .
ופתאום הזאב התעורר בוואט אחת, חטף את הפלאפון שלי בפיו והתחיל לרוץ !! עם הדבר היחיד שיש לי !(טוב .. חוץ מהאקדח שתמיד עלי לצערי..אבל אני לא יכולה לאותת איתו לדיוויד)
רצתי אחרי הזאב , משום מה לא כאבה לי הרגל !!! נו , זאתי עם הנקע !! הוא עבר !! המשכתי לרוץ מכל הכוח למרות הלחץ על הצלעות והרעב שהציק לי בבטן , רצתי כאילו אין מחר
ואז הגעתי לזאב וראיתי אותו עומד והטלפון לצידו על העפר
" תגיד , מה הקטע שלך ? " אמרתי לזאב כשהתקרבתי אליו , הוא הביט ביי ו…אני נשבעת שהוא חייך !!!!!! היה לו עיוות כזה בפה !!! הוא חייך !!
הוא כאילו ניקה את האדמה עם רגלו והראה לי שהוא לא עומד על חול ואדמה , אלא על משטח מתחתי מוזר , הוא זז מעליו והמשיך לנסות לנקות אותו , עזרתי לו
דלת !!!!!! זאת היתה דלת ! ואו , שמישהו יצבוט אותי עכשיו !
ליטפתי את הזאב וביד השניה התקשרתי שוב לדיוויד .. ושוב … ושוב … ושוב …. והוא לא ענה !!!
ישבתי מיואשת על האדמה , הזאב ליקק לי את הפנים(איכס!!) והלך לדלג לו ביער עם עוד זאבה חומה שראיתי מרחוק ..
ואני נשארתי לבד , עם דלת מוזרה .בלי דיוויד .
צמאה , רעבה , עם שרירים תפוסים וכאב ראש היסטרי..
ואז הכל החשיך לי ונרדמתי .. או יותר נכון .. התעלפתי .. על האדמה .

=========================================

ממלכת ג'ונסון בלק חרבה בגלל קנאתו של מלך דולביה , מלך הממלכה הסמוכה . ממלכת דיקטטורית קשה ומגעילה
הוא שלח כמה מסתננים לממלכה שהתקבלו לתפקידים בכירים ובסופו של דבר הם הצליחו לשרוף את כל הבתים , הבניינים , והארמונות
והכל בגלל שיש לאבא שלי לב רחב וטוב .
מה שהם לא ידעו זה ש … ברגע שיש ניסיון רצח והריגה המונית בממלכה – כל הדלתות ננעלות
והם נשרפו עם כולם בפנים .
אני לא יודעת מה נמצא שנכנס לדלת הזאת ונגיע לשנדל . אני מאמינה שיש שם כמה ניצולים שהמשיכו לחיות שם … כמה חיות ..
אני לא מאמינה שמישהו מהשלטון נשאר . אני אהיה היחידה
אני גם לא בטוחה שאני אתפוס את השלטון ואמלוך .
לא יודעת … אין לי מושג למה אני בכלל רוצה לחזור לשם ..
אבל משהו בי … כמו מגנט … נמשך לשם .. לנסות הכל מחדש .