ג'ונסון בלק – פרק 22

כמה דרמות בן אדם אחד צריך לעבור בחיים שלו ?!?!
" ג'סי ?! ג'סי סלי ?!?! זאת את ?!?!? למה שינית .. "
" כי התחתנתי ! אחרי שעזבת אותי כרעם ביום בהיר התחתנתי !! "
" דיוויד , אתה מכיר אותה ?!?!?! זה נכון מה שהיא אומרת ?!"
" היית בהריון ?! זה לא הגיוני !! אנחנו .. אני .. "
"מה לא הגיוני ?! אני צריכה להסביר לך אין נשים נכנסות להריון ?!!? "
לא הבנתם כלום אה ? גם אני לא , רק הבנתי שלדיוויד יש ילד . או ילדה .
שהוא הכניס מישהי להריון וברח . התקשתי להאמין !! שדיוויד שלי יעשה כבר מגעיל שכזה?!?!
כולנו השתתקנו … "אני אשאיר אותכם לבד.." אמרתי ורצתי לחדר
"קמיליה" שמעתי אותו אומר .. אבל לא הסתובבתי
היא התישבה בכיסא שישבתי עליו , ודיברה איתו שעות – ככה ראיתי מהחלון של החדר .. עם דמעות בעיניים .
מוזר שפתאום לא יורד גשם !!
לפתע היא קמה , השאירה לו פיסת נייר קטנה והלכה , לא לפני שהיא תקעה בו מבט מפחיד וסיננה כמה מילים
ישבתי על הרצפה בחדר האמבטייה ורעדתי , איך זה קרה ? נפל עלי כרעם ביום בהיר !! טוב תכנית , כרעם ביום גשום !!!
דיוויד נכנס וישב לידי , לא הבטתי בו , הוא לא הביט בי ..
" היינו חברים לפני 3 שנים " התחיל להסביר " יום אחד גיליתי שהיא בגדה בי , ונפרדתי ממנה .. היא שיגעה אותי המון זמן אחרי הפרידה בטענה שזה היה בטעות ובלה בלה בלה .. לא האמנתי , כמובן . "
הוא לקח נשימה עמוקה " מסתבר שהיא נכנסה להריון ממני … כמובן שלא במכוון.. נולד לה בן . היא לגמרי בטוחה שהוא ממני , אני לא .. לכן מחר אנחנו הולכים לעשות בדיקת אבהות"
לא הצלחתי לעצור את הדמעות שזרמו מעיניי , חיבקתי את בירכי ורעדתי , הוא שם עלי את ידו והורדתי אותה ממני
המגע שלו היה זר מבחינתי , לא יכולתי להביט בו , ובטח שלא יכלתי לגעת בו
" אני מאוד רוצה שתבואי איתי " לחש לי .. " אני כל כך מקווה שזה לא נכון … קמיליה .. וגם אם כן …"
הנדתי בראשי ולחשתי "אל תגיד את זה " , הבכי התחזק , הגשם בחוץ חזר ..
"וגם אם כן " שמעתי את הרעד בקולו " אנחנו לגמרי נעבור את זה ביחד .. "
"דיוויד , אני רוצה להיות קצת לבד עכשיו..אני חושבת שזה לא יזיק גם לך…" קמתי מהרצפה ולקחתי את הארנק שלי
" אני אקח חדר במלון הזה…ו…נראה מה קורה מחר…" מחיתי את הדמעות
הוא לא ענה , הוא בהה בקרמיקה שעל הקיר ושתק .. ראיתי בעיין ימין שלו סוג של דמעה קטנה …
" אני אוהב אותך " לחש לי …
התקרבתי אליו ונישקתי אותו נשיקה קטנה , ולאחר מכן יצאתי מהחדר וירדתי לקבלה , שכרתי לעצמי חדר בקומות הראשונות – מאוד רחוק מהסוויטות ..
נכנסתי למיטה ובכיתי עד שנרדמתי , ובלילה לא הפסקתי לחלום סיוטים ..
על שדיוויד מעדיף את האקסית שלו והתינוק ועוזב אותי ..
שדיוויד נעלם ואני לא מוצאת אותו …
ואחד -מפחיד במיוחד .. אבל … אני ממש לא רוצה להזכיר אותו ..

18.2.2035

למחרת קמתי ועליתי ישר למעלה .. לקחת בגדים חדשים …
נכנסתי לאט , מחפשת את דיוויד , הוא ישב במטבחון שבדיו ספל קפה גדול
" היי " אמרתי לו שנכנסתי … התקרבתי אליו ונתנתי לו את החיבוק הכי גדול שיכולתי לתת
"אנחנו נעבור את זה ביחד " לחשתי לו באוזן

*********************************************************************
-בפעם הראשונה בסיפור : נקודת המבט של דיוויד-

"אנחנו נעבור את זה ביחד" קים לחשה לי באוזן כשחיבקה אותי
חיבקתי אותה בחזרה, הרגשתי כל כך רגוע איתה , וכשהיא התנתקה ממני והלכה להתלבש כל הפחד חזר אלי במכה אחת
יש סיכוי גדול שאני אבא . שיש לי בן . שאני אהיה חייב להיות איתו ולטפל בו .
תמיד רציתי ילד – ועכשיו בגילי אני רוצה אותו יותר , אבל האם אני יכול לשלם את המחיר הכבד הזה ?
קמיליה ?
הבחורה היחידה שבאמת ובתמים אהבתי ?
מכיוון ששנינו היינו כבר מוכנים יצאנו ללא מילים מהחדר ונסענו לבית החולים שבעיר . כל הנסיעה קמיליה לא דיברה , רק השעינה את ראשה על הרגליה שהיו על המושב .
כל כך רציתי שהיא תסלח לי ! שהיא באמת תאמין בזה שאנחנו מסוגלים לעבור הכל ביחד כולל את זה !! ראיתי עליה שהיא כבר מוותרת , מיואשת , שבורה , מפורקת .. כל כך כאב לי שאני האשם לכל זה !
כשהגענו למחלקת הילודה בא לקראתינו רופא ששמו ד"ר ג'ימסון , הוא לחץ את ידי והסביר לי על הבדיקה שאני יודע בדיוק כיצד היא מתרחשת:
דגימת שיער שלי ושל הילד במכונה החדשנית , ותוך חצי שעה התשובות יופיעו על הצג . התשובות הגורליות ביותר של חיי .
הוא הוביל אותי למסדרון , ושאל את קמיליה אם היא בטוחה שהיא רוצה להכנס .. ככול הנראה ג'סיקה סיפרה לו .
קמיליה הנהנה לו ונכנסה איתי לחדר שבקצה המזדרון
שם על הכיסאות ישבו ג'סיקה ועליה ישב …
ילד .
בעל שיער בלונדיני ועיינים כחולות גדולות , עם 2 גומות לחי מתוקות , הוא ישב וליקק סוכריה על מקל בזמן שהרופא תלש מראשו שיערה בהירה אחת .
ג'סי הסתכלה עלי במבט מלא תקווה , אני יודע שהיא מתה שאני אהיה האב , למרות שהיא נשואה כיום , היא אמרה לי אתמול את זה הכי ברור שיש .
הבטתי בילד המתוק , לא הצלחתי להסיר את מבטי ממנו … לא הצלחתי להפנים שיכול להיות שהוא שלי .
הרופא תלש גם מראשי שערה אחת .. גוון השיער שלי ושלו היה מאוד דומה .. ראיתי שקמיליה מבחינה בכך ורועדת מכף רגל ועד ראש .
הרופא שם את השערות במכונה ואמר " טוב , אז עכשיו מה שנותר זה לחכות !! אתם יכולים לצאת מהחדר " הורה לנו .
קמיליה ברחה מהחדר ראשונה , אחריה יצאו ג'סיקה והילד שעוד לא ידעתי את שמו , ויצאתי באיטיות מהחדר .
ישבתי באחד הכיסאות במזדרון .. הילד ניגש אלי
" אתה אבא שלי ? " שאל בקול מתוק וילדותי
" אולי " אמרתי לו בחיוך …
הוא שם את ידו על ידי ושאל " איך קוראים אותך? "
" קוראים אותי דיוויד , ואותך ?" אמרתי בחצי צחוק .
" קוראים לי טימוטי " אמר בגאווה ורץ מהר לאמא שלו .
טימוטי ?!
היא לא יכלה למצוא לו שם יותר אידיוטי ?!?! O:

***********************************************************************************************
(קמיליה)
טימוטי מתוק אמיתי , אין ספק .
הוא פשוט ילד מושלם , מקסים , כ"כ לא מגיע לו להכנס למערבולת הזאת .. מגיעה לו משפחה נורמאלית שגרתית ,
למה לו להיות ילד לאם חד הורית ? שאבא שלו לא יודע עליו ?
רץ הלוך ושוב במסדרון , נפל , קם , חיבק אנשים זרים , הצחיק את כל המחלקות
הוא רץ אלי , שישבתי בקצה השני של המסדרון , רחוק מדיוויד וג'סיקה שהחליפו כמה מילים מידי פעם .
הוא פתח את ידיו לחיבוק , חיבקתי אותו בעדינות , הוא כל כך חם וחמוד !!
הוא התיישב על ברכי ושיחק עם החולצה והתכשיטים שלי
" מה זה ?1?! " שאל כשתפס את השרשרת שלי
" זאת שרשרת " אמרתי לו " ועונדים אותה על הצוואר "
" מאיפה יש לך כזה מנצנץ ?" הוא אמר , מהופנט מהיהלום
" דיוויד הביא לי " לחשתי לו , מחייכת
" אני גם רוצה כזה !!!! אם הוא יהיה אבא שלי הוא יביא לי מתנות כאלו ? " הוא שאל בשיא התמימות .
" הוא יביא לך מתנות הרבה יותר יפות " אמרתי לו , אבל בלב .. קיוותי שלא .
" את אוהבת את דיווי ? " שאל אותי , " כן , מאוד " אמרתי לו כשהבאתי לו את הסוכריה הלא גמורה שלו , הוא הכניס אותה לפיו ומלמל " גם אני "

**********************************************************************************************
(ושוב – דיוויד)

אני לא יודע אם לצחוק או לבכות שאני רואה את טימותי וקמיליה יושבים ככה , צוחקים ומשחקים .. זה כל כך משונה שזה מצחיק , ובאותה מידה עצוב – אני אצטרך לבחור בין שניהם ככול הנראה ..
זאת החצי השעה הארוכה ביותר בחיי , שתגמר כבר !
עוד 20 דקות … 15 .. 10 ….
עוד 5 דקות .
קמתי והלכתי לקמיליה וטימוטי ,שנימנם על כתפייה של קמיליה ..
" את באה איתנו ? " שאלתי אותה בלחש
" לא … אני חושבת שעדיף שלבד כשאתם מגלים את התוצאות .." היא אמרה והעבירה לי את טים . הרמתי אותו ביד אחת ונתנתי לו לישון עלי , ליטפתי את ראשה ביד הפנוייה והלכתי לחדר הרופא , שם ג'סיקה חיכתה לי .. השכבתי את טים על מיטת הטיפולים וישבתי כמה כיסאות לידה .. היא בכוונה עברה לכיסא שליידי ושמה לי יד על הירך , הורדתי את היד מהר ממני
"טוב … אז ככה …" אמר הרופא " דיוויד… אתה לא האב . "
הרגשתי כאילו אבן ענקית ירדה מליבי , שמחתי מבפניים, אבל לא ההיתי מסוגל לחייך .. בכל זאת .. הילד הקטן הזה מקסים אמיתי …
ג'סיקה התחלה להתווכח עם הרופא חסר האונים שעמד וספג את כל הצרחות שלה על מערכת הבריאות במדינה, מהצעקות טים התעורר , הרמתי אותו ואמרתי לו באוזן : " אתה ילד מקסים .. אבל הבדיקות מראות שאני לא אבא שלך … אני מקווה שיבוא יום ותמצא אותו " הוא נתן לי נשיקה בלחי ואמר לי " תתקשר אלי טוב ? אתה נחמד … "
הבטחתי לו שאשמור איתו על קשר , הורדתי אותו על הרצפה וליטפתי את ראשו .. היה קשה להפרד .. אבל ידעתי במה אני זוכה .
קמיליה .
היא הסתובבה הלוך וחזור בלובי המחלקה , באתי אליה ומשכתי את ידה לעבר המדרגות
" ואו !! שנייה !! מה התוצאות ?!! "
" נסיכתי , הרכבת ליעד השלישי יוצאת עכשיו " ומשכתי אותה לכיוון האוטו
" מה ?!?!!? יאו !!!!! אתה לא האבא !!! דיוידדדדדדדדדדדדדדד " היא קפצה עלי בחיבוק ענקי שהיה לי מאוד קשה להתנתק ממנו , לא שרציתי
" אנחנו מזה באיחור יקירה , יאלה , לארוז ולטוס -תרתי משמע " קרצתי לה .
עזבו אותכם מוסד המשפחה , מוסד הנישואים .
קמיליה היא המשפחה שלי , וקמיליה היא האישה שלי , ולא צריך יותר מזה .
ואנחנו טסים ליפן .
כן כן ליפן , מה נעשה שהיעד הבא הוא שם ?!?!