ג'ונסון בלק-פרק 11

טליה . 28/06/2011 672 צפיות 2 תגובות

27.1.2035

הלילה הזה הלילה הזה … היה מושלם .
ישנתי כמו תינוקת , כמו בתרדמת , ממש כמו נסיכה בלי עדשה מתחת ל200 מזרונים .
היה כ"כ קשה לקום ולהפרד מהחלומות המתוקים , שכל כך נהנתי מהם !
כל היום הסתובבתי עם חיוך ענקי על הפנים , נהנתי מכל שיעור , המורה למתמטיקה לא התעללה בי(נדייר!!!),דרורי היה במצב רוח מפרגן במיוחד ,
היה ברור שמישהו ישים לב .. או יותר נכון .
מישהי .
זואי.

" נוווווווווו מי זה ?! "
" אין שם זה זואי ! תפסיקי לחפור ! מה כבר אסור להיות שמחים סתם ?"
" קמיליה , כמה זמן אני מכירה אותך !? את לא מבסוטית כזאת שאת שמחה סתם !!! מי הבחור שכבש את ליבך ? "
זואי זואי זואי … היא קוראת אותי כמו ספר פתוח , איך אני יכולה לשקר לה ? אני לא רוצה לשקר לה .
הדבר הראשון שאני הכי רוצה …
טוב בעצם , הדבר השני שאני הכי רוצה..
עזבו ! אחד הדברים שאני הכיייי רוצה זה לספר לה ! אבלל אני לא יכולה ! מה אני אגיד לה ? 'בלונדיני חתיך על בן 26 רוצה לעזור לי לחזור הביתה , שחקנו ארץ עיר והוא קרע לי תצורה – תרתי משמע ? ' אולי להתאבד וזהו ?
" זה שום דבר זואי " ניסיתי לחזור לטקטיקה הראשונה " באמת שכלום !! אם היה משהו באמת ששווה את המילים ההיתי אומרת לך "
" אולי תפסיקי לדבר כמו אליעזר בן יהודה ותתחילי לפתוח תפה ?!?! " השיבה לי בטון כועס
" חבל על המאמץ שלך יקירתי , אני לא אספר לך !!"
" אההא !!!!!!!!!!!!"
או או …
" ידעתי שיש משהו ! ידעתי !!! מה את מסתיירה גברת בלק ?! מי מתחבא בתוך ליבך המחוספס ? "
"המוח שלך מחוספס !! אני לא יכולה לספר לך "
" טוב … אם את לא רוצה לספר … לא צריך " לפתע היא אמרה , משנה את דעתה
" באמת ? "
"כן .. הרי זאת זכותך המלאה לא לספר לי … הזכות לפרטיות … ו … "
היא חטפה לי את הטלפון הכסוף וברחה , אוף איתה !!
רצתי אחרייה בכל בית הספר , כמו במרתון , כאילו החיים שלי תלויים בזה !!! שתבינו , המורה לספורט ראתה את זה והעלתה לי ל100 !!!
שתפסתי אותה בשיער משכתי אותה וחטפתי ממנה את הטלפון , וישר שתינו התרסקנו על הרצפה , מתנשפות וצוחקות
" מייי זה מסמס לך הלילה הקשיביי .. " התחילה לשיר לי , בזיופיים גדוליםם
" אוייש תפסיקי כבר " מלמלתי לה , עדין מסדירה נשימה .
" מי זה ? "
" לא אספר לך !!! "
" טוב , לא צריך , אבל תמסרי ד"ש "
" למי ?"
"לדיוויד" אמרה לי בחיוך וברחה .

ארוחת הערב אכלתי עם החבורה , צוחקות ומתבדחות והפעם – עלי .
כמובן שזואי סיפרה להם ! אלא מה !?
לפחות הן הבינו (בפעם ה10 אבל עדיין) שאם אני לא רוצה לדבר על זה – אני לא אדבר על זה , והן לא המשיכו לנדנד .
לאחר ארוחת הערב גילינו בצער רב שאני , זואי ולואיז תורניות כלים .
ויייייייי איזה כיף , כמה התגעגעתי לזה !:(
תוך 5 דקות ההינו במטבח עם ערמות של צלחות וסירים
"הסירים עלל הקיר הםם התחילו לשייר " שרה זואי בקולי קולות , וביחד – אני ולואיז צעקנו " תסתמי כבר "
נראה לכם שהיא באמת תסתום ?
" איזה לא זורמות אתן !!! " צעקה וסיבנה סיר גדול במיוחד , חשבתי בתמימות שהיא באמת התחילה לעזור לנקות , עד ש ..
היא שפכה עלי את הסיר עם המיים והסבון , את כולו , יותר מ6 ליטריים
" את . הולכת . למות !!! " צרחתי והתחלנו מלחמה קשה של סבון , שאריות תפוח אדמה וכמובן הנשק הסודי – סכינים חד פעמים , אפילו לואיזה הצטרפה !!!
יש חוק שאומר – יום שהתחיל רע יגמר רע .
אני רוצה להוסיף לו עוד חוק , יום שהתחיל טוב – יגמר טוב !!
לאחר שסיימנו לשטוף ולנקות את המטבח (כעבור 3 שעות !!!) הלכתי מלוכלכת , עייפה , ושמחה לחדרי הקט , להתקלח ,
מזל שלא הורדתי את הבגדים לפני שהדלקתי את האור
על המיטה ישב לא פחות ולא יותר מ ….


תגובות (2)

מהמם!
כתיבה קולחת ^_^
במשפטים:
"המילים ההיתי אומרת לך " (הייתי)
"תוך 5 דקות ההינו במטבח עם ערמות של צלחות וסירים" (היינו)

29/06/2011 23:48

תודה רבה :)
בקשר לשגיאות כתיב – אני בדר"כ לא עושה טעויות גדולות , אבל אם אני כבר טועה זה בגלל שאני כותבת ממש מהר ומתעצלת לבדוק כל מילה פעמיים…אבל תודה על התיקונים !:)

30/06/2011 10:23
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך