בת הרוח פרק 5

טוב אז זה שאני "שולטת ברוחות" או משהו כזה נשמע לי די מוזר אבל גם הגיוני. תמיד אהבתי את הרוח, אז יכול להיות….
"טוב… א..א.ז בסדר א…א…אבל אמממ טוב וויתרתי אין לי מה לומר" אמרתי בקול מבולבל אם הרבה גמגומים.
"חמודה עכשיו כשאנחנו יודעים מה הכוח שלך אנחנו ניקח אותך למפקדה של בני המשפחה שלנו" אמר סבא.
"מפקדה? איזו מפקדה בדיוק? למה לעזאזל יש לנו מפקדה?" שאלתי.
"כבר סיפרתי לך שבמשך שנים אנחנו הצלנו הרבה בני אדם ובעצם זאת המשימה שלנו פה אז יש לנו מפקדה שמפקחת על בני האדם ובה אנחנו מתאמנים, וחלק מאתנו אפילו חיים שם" אמר סבי.
אז כדי לעשות לעצמי סיכום של כל מה שגיליתי ביממה האחרונה:
1. אני באה ממשפחה של מוטציות בעלות כוחות מוזרים.
2. הנער שעקב אחרי הוא קרוב משפחה שלי.
3. אני שולטת ברוחות.
4. אני כנראה אצטרך להיכנס למפקדה להתאמן ולהציל לבני אדם שאני לא מכירה את התחת השמן שלהם.
5. גם לאבא וסבא שלי יש כוחות.
6. אני שולטת ברוחות (למרות שעוד לא ראיתי הוכחה לכך)
7. והדבר הכי חשוב כמובן: לא סיפרו לי שום דבר עד עכשיו!
נכון כל הדברים האלה מעוד חשובים אבל בכל זאת הדבר השביעי זה פשוט חוצפה של אנשים חסרי רגשות! ככה כל חי לא לספר לי שום דבר ועכשיו פתאום כשאני בת 16 לבוא כמו סופת הוריקן ולספר לי במילים עדינות שאני באה ממשפחה של מוטציות! חוצפה, בושה, ביזיון והפליה, אלא המילים שיתארו את המצב הזה הכי טוב חוץ משיגעון משיגעון מוחלט ואי שפיות.
"טוב אז בה נלך" אמרתי אם חיוך מזויף לחלוטין.
וככה תוך שנייה שיניתי את אורך חיי.