בת הרוח פרק 19

אני לא יודעת אם אי פעם אני אצליח להתאושש רק מקריאת הנבואה שלט לדבר על הגשמת הנבואה. ישבתי בכורסה וליאו לצידי, ופשוט לא יכולתי לזוז. אי יודעת שקודם התלוננתי על זה שרק עכשיו סבא מקריא לי את הנבואה, אבל עכשיו אני מצטערת שהוא הקריא לי אותה בכלל, וחושבת שחיי היו יכולים להיות הרבה יותר טובים אם הוא לא היה מספר לי.
אבל היה עוד דבר שטרד את מנוחתי, לא הבנתי למה ליאו נשאר שם לצידי וניסה לנחם אותי (ללא הצלחה). זה לא כאילו אני מצליחה או אפילו מנסה לסבול אותו והוא לא ממש סובל אותי, או לפחות זה מה שחשבתי עד עכשיו, אבל אני מתחילה להיות מבולבלת. גם הנבואה, גם ההתנהגות המוזרה של ליאו, אני לא יודעת מה אני אעשה בהמשך, אבל אני אכין טור אפשרויות:
1. לברוח
2. להתאבד
3. להרוג את ליאו.
4. לקחת מכונה למחיקת זיכרונות ולמחוק את הנבואה.
5.לבנות מכונת זמן ולנסוע בה לעבר או לעתיד.
אני לא יודעת מה אתכם, אבל אני ממש אהבתי את כל האפשרויות, אז אני לא יכולה להחליט איזה מהאפשרויות טובה יותר, אני אחליט עד מחר או מחרתיים ואז אתחיל לבצע!
"את תעני לי על השאלה?" שאל ליאו עם מבט ערמומי ומרוצה.
"מה?" שאלתי,הייתי כל כך שקוע בתכנונים ומחשבות אבדניות שלא שמעתי מה הוא אמר לי.
"שאלתי עם את רוצה לבוא איתי לסרט כדי להסיח את דעתך?" שאל עכשיו די נבוך. זאת כבר הפעם השנייה היום שאין לי מה לומר, וזה לא סימן טוב בכלל. לא ידעתי מה לענות לו. בכל זאת אני עדיין לא יודעת אם אני סובלת או לא סובלת אותו. אבל החלטתי לתת לו סיכוי קטנטן, אבל שלא יחשוב שהוא יקבל יותר מזה.
"כן זה יהיה נחמד" אמרתי בקול מתוח.
"מעולה אני אבוא לקחת אותך מהחדר בשמונה" אמר מרוצה מעצמו, ויצא מהחדר.

כמה שעות אחרי זה:
כבר שש בערב ואני עדיין לא יודעת מה לשים! אני פרפקציוניסטית ואני חייבת לדעת מה אני אלבש שעתיים לפני! ואני לא יודעת מה ללבוש!! ככה עוברת עלי עוד שעה ואני עדיין לא יודעת מה ללבוש. ואז זה בא אלי, לבשתי מהר סוודר וג'ינס ואת המגפיים שלי עם תיק שחור מכוער (לא מצאתי שום תיק אחר) שמתי מהר עיפרון שחור, לק שחור, ואודם אדום כמו שאני אוהבת (לא מתאים לי שום אדם אחר) ובשנייה שסיימתי להתארגן שמעתי דפיקה בדלת.