בת הרוח פרק 18 מיוחד O_ס

טוב כבר כמה זמן לא שמעתי על הנבואה הזאת, בעצם לא שמעתי אליה מאז שסבא שלי פלט "בטעות" שהיא בכלל קיימת. ועכשיו חזרנו לנבואה הזאת כי לפי דעתו של סבא שלי אני כבר מוכנה לשמוע אותה, אני לא ממש הבנתי למה אז לא הייתי מוכנה ועכשיו כן, בכל זאת עברו רק בערך שישה ימים.
"טוב אז תפסיק למתוח אותי ותספר לי כבר על הנבואה הזאת" אמרתי והסתכלתי עליו.
"טוב בואי ניכנס למשרד שלי ואני אספר לך הכל" אמר סבי.
נכנסנו למשרד שלו, שהיה בקצה של המסדרון ליד חדר האוכל. המשרד נראה ישן אבל עדיין מסורתי ונוח לעבודה.
"יש לך משרד ממש יפה" אמרתי.
"כן נדבר על זה בהזדמנות אחרת" אמר סבי ונראה קצת מתוח.
"אז שניגש ישר לעניינם?" שאלתי.
"כן" הוא אמר. הוא פתח מגירה והוציא ממנה יומן ישן סגור במנעול משוכלל שלא תאם כלל את אופי היומן. הוא פתח את המנעול ואז את היומן בדיוק באמצעו. ואז הוא התחיל להקריא:
"אחרי חמישים שנה
בלי מקרה כמו זה
תבוא נערה
תגשים את הנושא הזה
בת הרוח היא תהיה
ותתמודד עם הרבה.
בגידות, אשליות וחברויות רבות
יובילו למוות חסר תשובות.
אויב גדול יתייצב מולה
ובחירה גורלית תייצב את קולה"
כשהוא סיים לדבר, לא ידעתי מה לעשות. הייתי מופתעת לחלוטין, מוכת הלם. לא יכולתי לומר מילה או לזוז. אני ווינטר גורדולמס או אציל או אהרוס את העולם? יבגדו בי? מישהו ימות? זה לא הגיוני בכלל,זה לא יכול לקרת. זה לא אמור לקרות וזה לא יקרה. כל זה זה רק חלום בלהות שאני צריכה לצאת ממנו כמה שיותר מהר. למה הוא מספר לי את זה בכלל? זה סוג של מבחן שאני צריכה לעבור? כי אני גרוע במבחנים, אני נלחצת ואני יכולה לומר ממש בפשטות שאני חושבת שאני עומדת להתעלף עכשיו.
אני לא בנויה לכל כך הרבה לחץ.
סבי קם כשראה שאני לא יודעת מה לומר וחיבק אותי.
"אני לא יכולה להתמודד עם זה, אני לא יודעת איך להתמודד עם זה" אמרתי והבטתי בה.
"זה בסדר, זה בסדר אנחנו נחזר לדבר על זה אחר כך" אמר סבי ואני יצאתי כמה שיותר מהר מהחדר.
רצתי לספרייה שלי התיישבתי על כורסה חומה, הכורסה שאני תמיד יושבת עליה כשאני קוראת. חיבקתי את רגלי ולא אמרתי מילה.
ליאו נכנס לחדר והתחיל ללכת לכיווני מה שלא היה לו קל כי אני בקומה האחרונה. הוא הגיע ונעמד מולי. בגלל שישבתי הוא התיישב על הברכיים מולי.
"מה קרה ווינטר?" שאל ונראה מודאג.
"ס,,,,ססבבא ההקריייא ליי את הנבווואה" אמרתי מגמגמת.