בת אלמוות-פרק 9

שמתי את כף ידי על פי בשביל לא לצרוח,אבל עדיין נשארתי במקום שהייתי בו.. אוי..לא זה ממש רע!
אותו האיש,המטורף הקשור יותר מדי לישו נראה קובר מישהו… המראה עשה לי בחילה,רציתי לברוח אבל לא עשיתי את זה… אני מפגרת! אני יודעת!
התקדמתי למקום יותר והתחבאתי מאוחרי עץ גבוה ועבה לפחות להסתיר אותי הוא יכול.. "היי..את!" נשמעה פתאום צעקה קפאתי במקומי ואפילו הפסקתי לנשום..אני לא רוצה שהוא יגלה אותי "צאי החוצה..שום דבר לא יקרה לך!" אמר האיש..כן זה היה הוא.. עדיין לא יכולתי לזוז ממקומי קפאתי ממש!!
עצמתי את העיניים שלי והפסקתי לנשום,רק את פעימות הלב החזקות שלי לא יכולתי להפסיק הם מגלות אותי!… הרגשתי פתאום שמשהו נוגע בי,בצוואר שלי ועוד משהו במצח שלי.. פתחתי את העיניים שלי לאט והאיש עמד מולי מכוון אליי אקדח במצח "מה את עושה?" שאל "מה אתה עושה?" שאלתי בחזרה "אני..סיפור מצחיק!" אמר בחיוך "סיפור מצחיק…לעזאזל אתה קובר פה מישהו!" אמרתי קצת בעצבנות "לא אני קובר..ישו עושה זאת!" אמר "תפסיק כבר עם הישו הזה ותעוף ממני!" אמרתי אמרתי ודחפתי אותו ממני "תירגעי קצת…" אמר "את מי לעזאזל אתה קובר?" שאלתי בגועל "את השומר שחשמל אותי.." אמר "אתה מטורף!" אמרתי בפחד "בגלל זה הביאו אותי לפה!" אמר ונראה שבכלל לא אכפת לו "ולמה הביאו אותך לפה?" שאל "זה לא עניינך!" אמרתי "אין לך מה להסתיר ממני!" אמר "אז למה אתה שואל אותי את זה?" שאלתי "מתעניין" אמר "זה עדיין לא עניינך!" אמרתי "את רצחת מישהו ואת עוד מתפלא שאני לפחות קובר מישהו..לא יפה!" אמר "איך אתה יודע?" שאלתי "ניחשתי..ואת גילית לי את התשובה!" אמר "אני לא קברתי את מי שרצחתי..אני לא מתעסקת בגופות" אמרתי "היית קטנה נכון? גם לא הייתה לך יכולת,היית גם טיפשה במקום לברוח נשארת שם ונתת שיביאו אותך לפה.." אמר כאילו סיפרתי לו את סיפור החיים שלי!! "אוקיי..תסתום את הפה שלך!" אמרתי הוא חיוך והרים את ידיו מעלה "מה הקטע שלך?" שאלתי "לא אמרת לי לסתום?" שאל "הרגע דיברת! נו תספר!" אמרתי "חכמה… מה את רוצה לדעת?" שאל וישב על הקרקע "מה הקטע שלך?..זאת אומרת מה לך ולישו..וקודם כל מה השם שלך?!" שאלתי . "שמי..מעניין שאת שואלת..סתם…דניאל!" אמר והושיט את ידו ללחיצה,לא נגעתי בו הוא הגעיל אותי יותר מדי! "והקטע עם ישו.. כמו שאת מכנה אותו זה לא קטע! אני רק מאמין שהוא יחזור וישנה את העולם!" אמר "אבל בינתיים אתה רוצח אנשים אחרים?" שאלתי "אני לא רוצח…אני נוקם!" אמר "זה אותו דבר..הרצח בא מהנקמה" אמרתי "את יודעת על זה הרבה נכון!?" שאל "אנחנו לא מדברים עליי עכשיו!" אמרתי "שיהיה.. וישו באמת אמר לי שאת הנבחרת..בסדר!" אמר "אם כבר מדברים על זה..למה הוא מתכוון?" שאלתי "האמת שגם אני לא יודע.. הוא רק אמר לי להגיד לך את זה וזהו!" אמר "אתה משוגע!" אמרתי "יש לך בעיה עם זה?" שאל "אוך!" אמרתי והתחלתי ללכת למקום שבו השארתי את ליידי "תישארי! משעמם לי לבד!" אמר "משעממם לי איתך!" אמרתי בחזרה "דווקא אני רואה שאת מאוד רוצה להישאר..את פשוט לא סובלת אותי" אמר "גם את זה ישו גילה לך?" שאלתי בהתחכמות. "יפה למדת!" אמר "תישאר גם תתחבר גם עם העלים מה אני אגיד לך.." אמרתי והמשכתי ללכת "אל תדאגי..הם מוסרים לך ד"ש" אמר "קורע.." אמרתי בשקט והלכתי ליידי היא הייתה שם מחכה לי בלי לעשות רעש.. "היי לידי חיכית לי?" שאלתי אבל היא לא ענתה.. עליתי עליה והיא התחילה ללכת,הגבירה את הקצב שלה לאחר כמה שניות והתחילה לרוץ מהר..יותר מדי מהר לדעתי.. יצאנו מהיער וליידי רצה אפילו יותר מהר בשדה.. עשינו אותה דרך מאיך שבאנו.. ליידי עצרה שכבר היינו קרובות.. ירדתי ממנה וקשרתי אותה לאותו גדר שבא קשרו אותה..לא אהבתי את זה את החבל המציק שנאלצתי לקשור אותה בו.. "ביי ליידי..נתראה" אמרתי בעצב וחיבקתי את צווארה היא שמה את הראש שלה על הכתף שלי כאילו היא מחבקת אותי גם.. ליטפתי אותה עוד קצת והלכתי…מנסה שלא לבכות…באמת התגעגעתי לליידי,היא החברה הכי טובה שלי! ותמיד תהיה!………………………………………………..