בת אלמוות-פרק 5

"להיות מטפל זה לא אומר להיות החבר הכי טוב!!" צרח המנהל על איאן, כן צדקנו באמת לקחו אותי ואתו לשיחה, "עוד פעם אחת זה יקרה אותה מפוטר,ואותה יהרגו,כי זה הדבר היחיד שאתה מנסה לעצור.." אמר
"ואת.." פנה אליי,הרכנתי את ראשי,לא מפחד או משהו כזה. להפך עושה לי בחילה להסתכל עלי פניו המכוערות של המנהל…
"יש לך מזל…בקרוב הוא יגמר!" אמר. חייכתי,אני לא חושבת שזה יקרה.. "אין לה על מה לחייך,גברת! תעיפי את החיוך המתחכם מהפנים שלך ותסתכלי עליי!!" צעק "ואם אני לא רוצה?.." אמרתי זו לא הייתה שאלה. "בלי רצון.." אמר לי,הרמתי את האצבע השלישית שלי מול הפנים שלו והסתכלתי עליו בהתגרות, כל מי שהיה בחדר צחק צחוק מוסווה אבל כל אחד יכל לשמוע אותו, גם איאן חייך אבל שמר את הצחוק בפנים.
"אין בעיה.." אמר המנהל הושיט את ידו מעלה בתנופה וסטר לי בלחי,ראשי נטה לצד ופי נפער "איה!" אמרתי "על החוצפנות שלך!" אמר "כן.." אמרתי אבל עדיין הכבוד נשאר לי,כמו תמיד.
"בוא נחשוב על העונש שלך.." אמר לאיאן וזז ממני, איאן הסתכל עליי וחקר אותי במבטו,סימנתי לו עם ידי שאני בסדר אפילו שהסטירה עדיין מצלצלת לי בלחי..
"אין חופשות בשנה הקרובה…" המנהל התחיל לומר "מה?!!,אין מצב!" אמר איאן וקם ממקומו "שב רייאנו,שב!" צעק עליו המנהל. ראיינו זה שם משפחתו של איאן,שמו המלא זה איאן רייאנו,מגניב לא?!
"ואת האתווי,לא עוד שעות חופש!" אמר האתווי היה שם משפחתי עלמה האתווי..
"אתה לא רציני..!" אמרתי "זהו שאני כן!" אמר המנהל לפעמים הוא ניסה לחקות את הסלנג שלי הוא חושב שככה אני מתקשרת יותר טוב.. אידיוט שכזה…
"תוציאו אותם מפה.." אמר שני בחורים גדולים תפסו אותי, "אני יכולה לבד!" אמרתי והשתחררתי מאחיזתם והתחלתי ללכת אבל שניהם היו צמודים אליי באופן מטריד לחלוטין!
הסתכלתי מאחורי המנהל ישב שם על כיסא-המנהלים החור שחור וחיפש משהו בניירת "דרך אגב…" התחלתי לומר והסתובבתי אליו הוא הפנה את מבטו אליי ושני הבחורים הגדולים ניסו לעצור אותי אבל הייתי מהירה מהם. "אולי המזל שלי יגמר בקרוב…אבל שלך כבר נגמר!" אמרתי "תוציאו אותה מפה!" הורה על שני הבחורים,הם תפסו אותי אבל לא התנגדתי יצאתי מהחדר מסופקת,החזרתי לו כהוגן נראה לי שהוא למד לקח…
יצאתי מהחדר וראיתי את ג'ייסון יושב על כיסא ולידו גם שני שומרים או משהו כזה. חייכתי אליו ועשיתי לו שלום עם היד "בת זו.." התחיל לומר "שקט!" צעק השומר של ג'ייסון וקטע את משפטו. המשכתי לחייך אבל חיוך יותר מספק,חיוך של ניצחון או משהו כזה…

"אני טיפשה מה?!" שאלתי את איאן שסוף סוף שכנע את שני השומרים שהכל בסדר.. "את אלופה בלהסתבך…" אמר לי "זה כישרון!" התבדחתי, הוא חייך והצחוק שחיכיתי לו כל כך נשמע בסופו של דבר.. "אני ממש מצטערת.. זה הולך להיות עוד יותר סיוט לך עכשיו.." אמרתי "פלא אני אבל את, את תשתגעי בלי שעה אחת ביום של חופשיות.." אמר "אתה צודק.." אמרתי במבוכה,יום אחד לפחות או חמש דקות בלי להיות בחוץ,עם ליידי או כל דבר!! אני אשתגע מזה וגם ככה נמאס לי!
הוצאתי את עצמי בכוח מהמחשבות ומצאתי את איאן מסתכל עליי ונראה מהופנט "מה יש?" שאלתי "לא יודע.." אמר והתקרב אליי "מה אתה עושה?" שאלתי "לא יודע.." אמר שוב. הוא הצמיד את שפתיו לשלי בראוותנות ונישק אותי,הייתי מופתעת אבל נישקתי אותו גם,הדבר שרציתי כל כך שיקרה קורה!!
"עלמה.." שמעתי אותו אומר "מה?" שאלתי והמשכתי לנשק אותו, לא רציתי שיפסיק!

"עלמה!" שמעתי את איאן אומר פתחתי את עיניי וראיתי את איאן עומד ומסתכל עליי במבט מוזר,אבל הוא לא קרוב אליי,אלא במרחק של שני מטר לפחות!..
אוי..רק דמיינתי את זה,זה ממש מבאס…. "הכל בסדר?" שאל אותי "כן הכל טוב!" עניתי מיד "טוב..אני הולך..מיד חוזר!" אמר "ביי!" אמרתי "להתראות.." אמר ויצא מהחדר.
נזרקתי על המיטה ובהיתי בתקרה,אוי אני לא מאמינה שזה קורה!!……………..