בת אלמוות-פרק 20
עצמתי את עיניי,הגוף שלי נאבק עם המים אבל הנפש שלי אמרה לי לוותר. אני לא יודעת למה..אפילו שאף פעם לא מצליחים להרוג אותי,ואף פעם לא נמאס להם לנסות שוב. לי נמאס!. אני פשוט אוותר..וזהו.
הידיים שלי שתפסו את הרצפה חזק,עזבו אותה. שחררתי את עצמי מכל דבר והפסקתי לנשום…
ואז..שהרגשתי את עצמי חצי מתה שמעתי את עצמי קוראת לי פחדנית, ושאני לא אוותר… זה היה כל כך קשה להחליט…אבל בסוף. הוצאתי את הראש שלי מהמים ומילאתי את ראותי באוויר. פקחתי את עיני והחדר היה חשוך…הדלת הייתה סגורה ולא היה בחדר אף אחד חוץ ממני. כנראה המענה שלי כבר חשב שאני מתה…חבל שהוא יגלה שלא.
נשכבתי על הרצפה ונשמתי בשקט,השארתי את עיניי פקוחות ולא עצמתי אותן. זה היה כל כך מוזר לשמוע את עצמי..לשמוע את עצמי אומרת את כל הדבר האלה,זה ממש מפחיד!.
פתאום נשמע רעש המגיע מהדלת, כאילו היא נעולה ומנסים לפרוץ אותה,אבל היא לא הייתה נעולה ממה שאני זוכרת. מישהו מנסה לפתוח אותה ככה מתוך לחץ..זה ברור.
הדלת נפתחה בחוזקה וראיתי לא בבירור מישהו רץ אליי "עלמה.." הוא אמר ותפס בראש שלי "אני בסדר.." אמרתי והראייה שלי חזרה להיות כמו שהייתה קודם, זה איאן שלי. "מה קרה? שמעתי שאת מתה" אמר "וויתרתי,אבל בסוף אני..חיה" אמרתי בלי שמחה בכלל "למה נתת להם להרגיש ניצחון?" שאל "כי אני לא יודעת..אין לי יותר כוח לכלום!" אמרתי לו "יש לך..רק תמצאי אותו" אמר וליטף את הפנים הקרות שלי "ואם הוא נגמר?" שאלתי "הוא אף פעם לא יגמר,ואם כן. הוא יתמלא מחדש" אמר "אני אנסה…לא יודעת אם אני אצליח" אמרתי "את תצליחי.." אמר לי "אם יום אחד,כבר לא נראה אחד את השני יותר…מה יקרה לי?" שאלתי "למה את מתכוונת?" שאל "אתה..הסיבה שאני נושמת,כל הפעמים האלה שעמדתי למות אתה באמת והצלת אותי. אם יום אחד כבר לא נהיה ביחד, אני אמות" אמרתי "זה לא עד כדי כך תלוי בי,את מצליחה להשאיר את עצמך בחיים" אמר "לא נכון..תראה! כמעט התאבדתי היום!" אמרתי "אבל את הצלת את עצמך,בלי העזרה שלי" אמר "אתה צודק.." אמרתי "אני כל כך טיפשה" הוספתי "את לא טיפשה..את מבולבלת" אמר "אולי.." אמרתי בשקט והתחיל להיות לי קר.. "קר לי.." אמרתי בשקט וידיו החלו לרעוד,ומיד אחריהם כל גופי. "בואי תייבשי את השיער" אמר איאן ועזר לי לקום מהרצפה,נעמדתי על רגליי והתחלתי ללכת בזהירות. הרגשתי ממש נורא,בקטע הפיזי והנפשי,שניהם ביחד עשו לי את המוות. המים קררו אותי לגמרי והרגשתי חולה, חולה בראש. הייתי צריכה לגמור עם זה וזהו! גם ככה החיים שלי לא שווים כלום יותר. אבל המחשבה שאיאן יפגע מזה שאני אמות עשתה לי הכי רע, כמו שכבר אמרתי,איאן הוא הסיבה שאני נושמת. אין לי מישהו אחר שיכול או רוצה להציל אותי. ממה שאני יודעת….
הלכנו לחדר בשקט,שאיאן מחזיק כדי שלא אתמוטט. אבל משהו עצר אותי,שמעתי צעקות ובכי המכאיבים לאוזניים "הכל בסדר עלמה?" שאל "אתה לא שומע?" שאלתי "אני מעדיף לא לשמוע" אמר "הם הורגים מישהו" אמרתי בבהלה "את בטוחה שאת רוצה ללכת לראות מה קורה,כי זה לא יעשה לך טוב" אמר "למה? מה קורה?" שאלתי "אם את זוכרת..ליפני כמה ימים מתחילים לעשות כאן טבחים. הם טיפלו באיזה 20 גברים בשקט ועכשיו הגיע תורן של הנשים" אמר "אז מה אתה אומר? שבקרוב אני..אמות?" שאלתי "לא..חכי! בואי ניכנס לחדר ואני אספר לך הכל" אמר,לא הבנתי אותו אבל שתקתי והלכנו לחדר בשקט. נכנסנו אליו אני התיישבתי על המיטה ואיאן לידי. "אז..מה יש?" שאלתי "כמו שכבר אמרתי,מתכננים כאן טבח. המנהל שכר עשרות אנשים שיהרגו את כל האנשים כאן תוך חודש,עוד שבוע החודש הזה נגמר ואם לא שמת לב נהיה כאן שקט יותר ויותר" אמר "אם אני הבעיה של המנהל,למה הוא לא הרג אותי ראשון?" שאלתי "הוא מחכה לרגע האחרון,שתהיי חלשה ואז תבקשי ממנו להרוג אותך" אמר "הוא יודע שאני לא אעשה זאת.." אמרתי "נכון…ברגע האחרון,את לא תהיי פה" אמר "מה זאת אומרת?" שאלתי "אני אעזור לך לברוח מפה על הסוסה שלך,אתן רק צריכות לרוץ כל הזמן ולא לעצור" אמר,הייתי צריכה לעקל את כל הדברים שלו "לא.." התחלתי לומר "עלמה זו הדרך היחידה להציל אותך" אמר "אבל אני.." התחלתי לומר "רק תגידי לי שאת רוצה וזה יקרה" אמרתי "אני רוצה אבל.." התחלתי לומר "את רוצה!" אמר "כן אני רוצה!" אמרתי "נהדר…בקרוב זה יקרה.." אמר לי,הסתכלתי עליו במבט מודאג ולא האמנתי…
בקרוב אני אברח מפה!……………………………………
תגובות (4)
או מי גאד תמשיכי!!!!!!!!!!!!
שמחה שאהבת…
אני אמשיך בקרוב! :)
מעניין :]
לייק :]
אהבתי את הקטע של התיאור של הרגשות שלה.. :]
שמחה שאהבת…! :)
אני אמשיך בקרוב. ;)