בת אלמוות-פרק 2

קמתי. עוד פעם החלום הדפוק הזה שמראה שרצחתי את אדי,בסדר אז רצחתי אותו לא נורא גם ככה הוא לא היה משהו מיוחד….
ניסיתי לקום מהמיטה הקטנה ששכבתי עליה אבל לא הצלחתי,לאחרונה קושרים לי את הידיים למיטה מחשש שאני לא אברח,האנשים כאן חושבים שאני מסוכנת.
"איאן!!" צעקתי. איאן זה המטפל שלי,הוא לא רע כמו שאר האחרים כאן שרק רוצים את המוות שלי ושל שאר המשוגעים שחיים כאן. אם אפשר לקרוא לכאן חיים. "אני בא!" שמעתי את קולו ודלת הברזל הכבדה נפתחה והוא נכנס סכין קטנה בידו. "מה אתה הולך לחתוך? אותי או את החבלים?" שאלתי "מה את חושבת.." אמר וחייך,חייכתי גם וחיכיתי שישחרר אותי. "אני עדיין לא מבין למה קושרים אותך,מה כבר נערה בת 17 יכולה לעשות!" אמר ועמד מעליי והחל לחתוך את החבלים "אני בקרוב בת 18,ואני יכולה לעשות מלא..אותך ניצחתי!" אמרתי "זה שאת המשוגעת החביבה עלי פה זה לא אומר שאני מנוצח,עלמה היקרה!" אמר "נו תודה איאן,אתה מאוהב בי!" אמרתי והסתכלתי לו בעיניים הכחולות עמוקות שלו,שאפשר לטבוע בתוכם אם מסתכלים עליהם יותר מדי זמן. העיניים שלי היו גם כחולות אבל לא כמו של איאן "אני…לא מאוהב בך עלמה" אמר לי וכבר הספיק לשחרר את שני החבלים שקשרו אותי. תפסתי את מפרקי ידיי ושפשפתי אותם אני כבר התרגלתי לחבלים אבל כל פעם זה עוד יותר כואב מחדש..
"איפה הבד הארוך הזה שקושר את זרועותיי?,הוא לא פה?" שאלתי את איאן בתקווה שהוא שכח אותו במעונות המטפלים. "הוא פה למזלך!" אמר והביא לי אותו "מעצבן!" אמרתי ופשטתי את חולצתי ומכנסי "הלו! תסתובב,אתה יודע את זה כבר!!" אמרתי לאיאן שהסתכל עליי הוא חייך והסתובב.
כאן בבית המשוגעים הזה יש גם נשים אבל הרוב כאן גברים, את הנשים מכריחים פה ללבוש רק את הבגדים התחתונים מתחת לבד הענק ששמים אותנו בו. זה בד שקושר את כל הגוף כך שלא נוכל לזוז…
"אני מוכנה!" אמרתי איאן הסתובב וקשר את ידיי מסביב למותניי. לגברים עושים את זה בחזה אבל לנשים לא… ובואו כולם נחשוב ביחד למה!! זה לוחץ!
"אני אקבל סיבוב על ליידי היום?" שאלתי אותו "לא יודע…קיבלת אתמול אז אני לא בטוח שירשו לך" אמר "אבל לכל אחד מגיע שעה ביום להיות חופשי איך אצלי זה יום כן יום לא?" שאלתי "כי את מסוכנת!" אמר "אתה יודע שלא!!" אמרתי לו "נכון!,אבל אני לא יכול להתווכח עם האחרים" ענה לי. גיחכתי והלכתי אחריו.
"מה את רוצה קודם? להתקלח או לאכול?" שאל "מה עדיף לי?" שאלתי אותו " ב-12 בצהריים ברטה מגיעה ואת יודעת שהאוכל שלה טעים….אני מציע מקלחת!" אמר "למה אתה רוצה להציץ לי?" שאלתי "יש מים חמים עכשיו…." אמר ולא התייחס למה שאמרתי,שתקתי אני לא יודעת מה קורה לי. או שאני מתאהבת באיאן וחיה באשליה שהוא זה שמאוהב בי,או שיש בינינו איזה מתח בלתי מוסבר…אחד מאלה!
"להשאיר אותך לבד?" שאל פתאום,יצאתי ממחשבותיי "כן!,איאן נו באמת זה מקלחת!" אמרתי "בסדר! יצאתי!" אמר "ביי" אמרתי לו הוא לא ענה ויצא אבל אני יודעת שהוא מחכה לי מחוץ לחדר,זה חובה פה לכל המטפלים..
הצלחתי להשתחרר מהבד, למזלי איאן לא קושר חזק אז אני יכולה להשתחרר בקלות. הורדתי אותו ממני ואת שאר הבגדים שהיו עליי ונכנסתי למקלחת,פתחתי את המים שהיו חמים כהוגן כמו שאיאן אמר ונתתי להם לשטוף את עורי ואת שיערי השחור-חום. אני לא יודעת איך זה קורה אבל אני הבחורה היחידה שיש לה שיער ארוך ויפה פה,לכל שאר הבחורות פה יש קצר ומגעיל ובצבעים מוזרים כמו אדום או סגול,אני לא אוהבת את זה. זה הורס את השיער כל הצבעים האלה!!….
נשארתי במים מלא זמן לא רציתי לצאת עד ששמעתי את איאן דופק על הדלת "נו כמה זמן?!" שאל "אני כבר יוצאת!!" צעקתי וכיביתי את המים לקחתי את המגבת והתעטפתי בה,התנגבתי מהר ולבשתי את בגדיי התחתונים את הבד הגדול ויצאתי מהמקלחת "תקשור לי!" אמרתי לו הוא קשר את זרועותיי והמשיך ללכת,הלכתי אחריו "מה נעשה עד 12?" שאלתי "הודיעו לי ששעת העינויים שלך הוקדמה בגלל שברטה מגיעה ב12 עוד שעה יבואו המענים ויעשו לך את מה שהם עושים…" אמר "אולי מענים אותי אבל לפחות יהיה אוכל טוב!" אמרתי "אני לא בטוח בנוגע לזה…הביאו כמה מענים חדשים,הטובים ביותר בעיסוקם יש מצב שאת לא תשרדי את זה…" אמר "אה..והיה לי מצב רוח טוב הבוקר.." אמרתי בשקט והסתכלתי על הרצפה תוך כדי שהלכתי "אבל אני לא אתן להם,את יודעת" אמר איאן כדי לשפר את מצב רוחי "אני לא חושבת שהם יתייחסו אליך בכלל" אמרתי "את לא צריכה לדאוג…" אמר בחיוך,חייכתי גם אבל חיוך מאולץ. המצב רוח שלי הפך מ'מעולה' ל'גרוע' איזה באסה!
אני יושבת עם איאן עכשיו בחדר שלי אם אפשר לקרוא לזה חדר בכלל!! איאן קורא ספר ואני קוראת איתו…. מעבירה את הזמן עד שהגיהנום שלי יבוא…. "אני לא מבינה את הסופר הזה..מה הקטע לכתוב על מפלצות ועל בני אדם ביחד?..זה לא הולך" אמרתי "שתדעי שזה כן הולך..הספר הזה בשנתיים האחרונות נורא מפורסם" אמר "בסדר.." אמרתי "את לא יודעת את זה כי לא מראים לך את זה…" אמר "איאן..לא אכפת לי!" אמרתי וקמתי ממקומי… התחלתי להסתובב בחדר "מה יש לך?" שאל "אני סתם…מוטרדת.." אמרתי "ממה שאמרתי?" שאל "כן.." עניתי "טוב..אני מצטער! לא הייתי אמור להגיד לך את זה.." אמר "לא זה בסדר..היית אמור..זה מכין אותי" אמרתי "אהה..טוב תפסיקי להסתובב ככה,את מלחיצה אותי" אמר לא הפסקתי ללכת הלוך וחזור אבל הורדתי את המהירות…….
כעבור כמה עשרות דקות נכנסו שני גברים גדולים לחדר הנראים מרושעים ביותר….
אוי זה יהיה רע!!………………………………….