היי חברים פרק 15!!
סליחה על האיחור עוד פעם!
אני לא מוצאת זמן לכתוב..
טוב לא משנה..
מחכה לתגובות! ;)

בת אלמוות-פרק 15

25/12/2012 935 צפיות 8 תגובות
היי חברים פרק 15!!
סליחה על האיחור עוד פעם!
אני לא מוצאת זמן לכתוב..
טוב לא משנה..
מחכה לתגובות! ;)

מאז שהייתי בהסגר אני נזכרת בפסנתר שהיה לי פעם.. כל יום אני פשוט יושבת על הרצפה וחושבת שהרצפות בה הן הפסנתר… אני עוצמת את העיניים שלי ומנגנת יצירה אחת של מוצרט.. וזה מוזר! כי אני זוכרת אותה בראש שלי… זה מציק לי! ואני אפילו לא יודעת למה!
"מה את עושה?" שאל אותי איאן,סובבתי את ראשי לעברו "אני.. כלום!" עניתי "אז.. מה את עושה על הרצפה?" שאל שוב וישב לצידי "אני.. מתאמנת על פסנתר" אמרתי,בטח הוא חושב שאני משוגעת יותר ממה שאני.. טוב! זאת גם הסיבה שאני פה! "פסנתר,את יודעת לנגן?" שאל "פעם ידעתי" אמרתי "אבל ממש שאני רואה כאן.. נראה שאת זוכרת היטב" אמר "כן אבל הפסנתר חסר" אמרתי "טוב את צודקת!" ענה לי והסתכל עליי. הסתכלתי גם עליו ושקעתי בתוך עיניו הכחולות והמדהימות.. כמו שכבר תיארתי פעם.. שהן כחולות עמוקות שאפשר להיבלע בתוכם… הבעיה שלי שאני כבר נבלעתי,ואני לא רוצה לצאת!
הוא המשיך להסתכל עליי ואני הסתכלתי עליו,ציפיתי שמשהו יקרה.. משהו שאני רוצה שכבר הרבה זמן יקרה! אבל הוא אל קרה.. במקום זה הדלת נפתחה ומיד איאן הפנה את ראשו לכיוונה,הרגע נהרס…
הסתכלתי גם לכיוון הדלת ושומר לא מוכר נעמד לידה "מה יש?" שאל איאן וקם מהרצפה,קמתי אחריו "המנהל רוצה לדבר עם עלמה" ענה לו מיד "אוקיי.. בואי!" אמר איאן וסימן לי ללכת אחריו "אבל רגע.." אמר השומר ותפס את איאן בזרועו,עוצר אותו. "אתה לא בא!" אמר ושחרר את אחיזתו מידו מיד. "למה שאני לא אבוא?" שאל איאן ושילב את זרועותיו אחת בשנייה, "המנהל ביקש שלא תבוא,אני לא חושב שתוכל להתווכח איתו" אמר השומר "בסדר…" אמר איאן "ביי" אמר לי בחיוך,חייכתי אליו בחזרה אבל לא אמרתי שום דבר,השומר אחז בזרועי והוציא אותי בכוח מהחדר,לא שהתנגדתי או משהו.. הוא סתם הפעיל כוח!.
הלכתי בשקט מנסה להדביק את קצת ההליכה שלי לקצב ההליכה של השומר,אפילו שהוא החזיק בי הוא לא 'ריחם' עליי במהירות. לא שאני צריכה שירחם עליי,אני יכולה לשים לו רגל בקלות!. חייכתי וקול צחוק קטן נפלט מפי,המחשבה הזאת שלשים לו רגל הצחיקה אותי,אבל השתדלתי לשמור את הצחוק בפנים..
הגענו מהר לחדר המנהל שבקצה הבניין,השומר דפק בדלת ו'הכנס' נשמע מהחדר,השומר פתח את הדלת ודחף אותי לחדר "הנה היא אדוני!" אמר "מצוין,סגור את הדלת!" ביקש המנהל בנוקשות,השומר קד לעבר המנהל קידה קטנה,יצא מהחדר וסגר את הדלת אחריו… אני נשארתי לעמוד שם. "בואי שבי עלמה!" אמר לי המנהל והצביע על כיסא עץ קטן המונח ליד השולחן הגדול שלו,ישבתי בשקט וחיכיתי שיתחיל לדבר….
"את מקווה שנענשת כראוי אחרי המעשה הטיפשי שלך?" שאל "כן.. יום בהסגר" עניתי "מצוין.. אפילו שבמקרים כאלה מגיע לאותו אדם שבוע בהסגר.. אבל שחררתי אותך במיוחד!" אמר "למה?" שאלתי בשקט "כי… מגיע לך משהו אחר…" אמר וקם מכסאו והלך לעבר מושבי,המנהל נעמד מאחורי ושם את שתי ידיו על הכתפיים שלי. המגע הטריד אותי,אם הידיים שלי לא היו קשורות הייתי קורעת לו את הצורה!
"את הצעירה ביותר פה ו.. להשאיר אותך במקום סגור,בלי מזון,בלי שתייה,זה מעשה עצוב לעשות" אמר והתחיל ללטף את הזרועות שלי,הוא שחרר את הקשר של הבד והמשיך ללטף אותי "תעיף את הידיים שלך ממני!" אמרתי וניסיתי לקום אבל הוא תפס אותי חזק מדי. "תפסיק!" ביקשתי "ואם אני לא רוצה.." אמר והרגשתי ששפתיו נוגעות בצוואר שלי,הרגשתי עם זה לא נעים.. ממש לא! נגעלתי גם באותה צורה… שיעוף ממני עכשיו! שפתיו עברו בקצב איטי מהצוואר שלי לחזה שלי….. הצלחתי איכשהו להשתחרר מהאחיזה שלו וברחתי ממנו לפינה ריקה של החדר,הסתכלתי על פניו,הוא היה מופתע! "חתיכת סוטה!" אמרתי לו בגועל "אין לך שום דבר לעשות בנוגע לזה,אני יותר חזק ממך!" אמר והתקרב אליי,הצמיד אותי לקיר וניסה לנשק אותי שוב,אזרתי אומץ והנפתי את ידי,נתתי לו אגרוף רב עוצמה ישר לאחת מעיניו,הוא צעק מכאב ונפל על הרצפה. הייתי המומה מעצמי וישר הלכתי במהרה לדלת החדר. פתחתי אותה והתחלתי לרוץ. רציתי לברוח משם כמה שיותר מהר! השומר שהביא אותי לשם עמד באחד הצדדים וניסה לתפוס אותי,אבל הפעם אני הייתי מהירה וברחתי ממנו. רצתי ישר לכיוון החדר שלי ולא רציתי לנסות להאט את הקצב,רק לרוץ!
המשכתי לרוץ ולא שמעתי אף אחד שהיה מאוחרי..איזה יופי! ראיתי את דלת חדרי מרחוק והגברתי את הקצב לעברה,הגעתי אליה ופתחתי אותה. רצתי ישר לתוך זרועותיו של איאן,לחיבוק. "עלמה מה קרה?" שאל אותי,לא עניתי לו הייתי עייפה מהריצה ומופתעת ממה שקרה שם… עד שבאיזשהו שלב התחלתי לבכות מההלם "עלמה הכל בסדר?" שאל אותי "לא.." עניתי בשקט "מה קרה?" שאל שוב "זה ה.. המנהל!" עניתי "מה הוא עשה לך?" שאל "הוא.." התחלתי לומר אבל שתקתי,המשכתי לבכות עליו והוא רק חיבק אותי ושתק,חיכה שאני אתחיל לדבר שוב…. "את רוצה עכשיו לספר לי מה קרה?" שאל אותי "המנהל.. התחיל לדבר איתי,ובאיזשהו שלב הוא קם מהמקום שלו שם את ידו על הכתפיים שלי והחל ללטף אותם,אחר כך הוא עבר ללטף את הזרועות שלי ו.." התחלתי לומר אבל שתקתי לא רציתי להיזכר בזה. "ו…?" שאל "הוא נישק את צווארי" אמרתי בשקט והסתכלתי על איאן,הוא מחה דמעה מעיני אבל ראיתי שהוא רותח מזעם בעצמו,הוא הזיז אותי ממנו והחל להתהלך בחדר בכעס.. לאחר כמה שניות של זה הוא התקרב לקיר ונתן לו אגרוף גדול… הסתכלתי לאחר מכן על ידו והיא הייתה מדממת,חמישה פצעים קטנים ומדממים והיו על אצבעותיו.. "איאן תירגע.." אמרתי לו בשקט "למה את חושבת שהוא עשה עשה את זה?!" שאל בכעס והסתכל עליי "אולי אשתו לא נותנת לו מספיק!" אמרתי קצת בהתבדחות "לא.. אין לו אישה או משהו כזה.." אמר איאן "טוב אין פלא!" אמרתי בחיוך.. ניסיתי לשפר את מצב רוחי ככל האפשר… איאן הסתכל עליי וגם חייך אבל היה אפשר לראות שזעם עדיין זורם בעורקיו.
לאחר כמה דקות הדלת נפתחה עוד פעם והשומר ממקודם נכנס לחדר,גם עליו נראה שהוא כועס.. הוא הלך לעברי וניסה לתפוס אותי,אבל איאן מהר תפס אותו בצווארו וחנק אותו. השומר הסתכל על איאן בהפתעה והוא נעשה אדום… עד שעצם את עיניו ואיבד את הכרתו…..
אני חושבת!…………………………………


תגובות (8)

הזוי… המשך!!

25/12/2012 12:42

חחחח איזה חמוד איאן הוא חנק את השומר ><
תמשיכי

25/12/2012 22:37

יותר מאוחר! ;)
שמחה שאהבת! :)

26/12/2012 05:49

לייק , המשך (:

28/12/2012 07:49

אני אמשיך מחר!
שמחה שאהבת!
היי לורן מה קורה??! חח.. ;)

28/12/2012 11:24

אני כ"כ במתח כמעט כל יום אני מחכה לראות עם יש המשך…
את כותבת כ"כ יפה ומותח את חייבת להמשיך יש לך כישרון משהו מיוחד!

31/12/2012 13:49

אני כ"כ במתח כמעט כל יום אני מחכה לראות עם יש המשך…
את כותבת כ"כ יפה ומותח את חייבת להמשיך יש לך כישרון משהו מיוחד!

31/12/2012 13:49

תודה רבה!
לאחרונה לא יצא לי להכינס בכלל לכן לא פירסמתי פרקים!
היום לצערי אני לא יכולה.. מחר יהיה פרק :)

03/01/2013 05:30
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך