בתוך הרפתקאה עם סיוט ~עונה 2 פרק 7

אפריל ישבה מול המחשב הנייד, לידו עמד הקלמר הקטן בצבע התכלת ודפים מסדורים היו תחתיו.
היא החזיקה את העט הכחול, ורשמה באיטיות את המילים שעברו לה בראש.
היא הרגישה כל כך רע, כמו שמשהו עומד להתפרק. אחרי כמה רגעים שהיא מתקתקת במחשב וחוזרת לרשום, הדלת נפתחה. אפריל הסתובבה בשתיקה והביטה במי שבפתח
"חברה שלך התקשרה" אמרה האמא, והתקדמה עם הטלפון בידה
"מי זאת ?" שאלה אפריל בחשש
"הרו" אמרה והניחה את הטלפון על השולחן, וצעדה החוצה. אפריל נאנחה והרימה את הטלפון באיטיות
"הלו .. ?" שאלה בקול עדין
"אפריל זאת אני" נשמע קולה הצעיר של הרו
"מה קרה עכשיו, זה בקשר לאריק ?" שאלה אפריל בקול עייף, ושם את ידה על המצח
"לא, זה לא קשור בכלל אל החבר הקרוב שלך" אמרה הרו
"אז ?"
"זה בקשר למה שספרת לי, כשחזרנו הביתה"
אפריל התישבה זקוף ושתקה
"אני חושבת שהחבר הטוב שלנו מחזיק את המכשיר הזה" אמרה הרו בבטחון
"זה.. זה.." גמגמה אפריל
"מה, העיניין הזה מפחיד אותך ?" שאלה הרו
"כן.. מאוד" אמרה אפריל בקול רועד
"תקשיבי, אני לא מתכוונת היום לדבר על זה ומחר לשכוח" אמרה הרו והצמידה את הפלאפון אל הפה
"מחר אחרי הלימודים אנחנו הולכות אל הבית של מייקי ו.."
"רגע" עצרה אפריל במהירות את הרו
"את חושבת שהוא.."
"כן אפריל אני בטוחה שהוא עשה משהו, צריכים לדעת במי הוא פגע"
"נביא איתנו את אריק ?" שאלה אפריל
"לא, רק אני ואת"
שתיקה של דקה נשמע בטלפון
"אפריל ..?" קולה של הרו נשמע לפתע. אפריל רעדה
"אני, אני לא יודעת"
"אל תפחדי יהיה בסדר, עכשיו את שותקת ולא מספרת כלום. רק תפתחי את עיניים ותבדקי אם את רואה דברים חשודים"
"טוב" אמרה אפריל בקול חנוק
"נדבר מחר"
אפריל נתקה את הטלפון, וחזרה לרשום שהיא מנסה להיות רגועה.
******
"שון תפתח את הדלת נו" אמר אריק שהוא נשען על הדלת של ביתו של שון, ודופק עליו
"תעזוב אותי" קולו של שון נשמע מתוך הבית
"אתה יודע שזה לא מה שתכננתי" אמר אריק
"מה אתה רוצה עכשיו ?" שאל שון בקול תוקפני
"אני רוצה לדבר איתך"
"אתה לא רוצה לדבר איתי, אתה רוצה לבקש ממני לעשות את הדברים שאתה לא יכול לעשות" אמר שון בקול מהיר. אריק צעד אחורה והסתכל על הדלת עצבני
"אתה לא פותח ?" שאל בקול. שון שתק.
"אל תפתח אתה לא עושה טובות" אמר אריק והלך אל היציאה של הגינה. אחרי רגע קולו של שון נשמע
"אריק"
אריק הסתובב וראה את שון רץ אליו במהירות
"אני מוכן" אמר שון עם נשימות מהירות. אריק הביט בו בחצי חיוך ושתק.
. . . .