בתוך הרפתקאה עם סיוט *פרק 6*

"תנסו לטפס" אמרה שלג שהיא מנסה בעצמה לטפס על הדבר החד.
"זה מחליק, זה כמו קרח" אמרה הרו ובעטה בו, בחוזקה.
"מה נעשה עכשיו?" אמרה שלג מיואשת וישבה על הרצפה. כולם בדקו והסתכלו, על כל צד לראות איפה יש פתח ליציאה
"יופי פאריס" אמרה אשלי בקול חוצפני ושילבה ידיים
"מאיפה לי לדעת, מה יש במקום הזה" אמרה פאריס והורידה את ראשה.
קורן פתחה את תיק הגב שלה, והתחילה לחטט בדברים
"מצאתי" אמרה. והוציאה משם סכין יפני. כולם פרצו בצחוק
"את באמת רוצה לחתוך, את הדבר החד הזה?" אמרה לה אביה
"לא, אז אני רוצה לחתוך ורידים" אמרה לה קורן, והניחה את התיק על הרצפה.
כולם עקבו אחריה וראו מה היא עושה. קורן ישבה על הברכיים מול העמוד החד, והתחילה לחתוך את העמוד
"את יכולה לשבת ככה עד מחר, זה לא יחתוך אותו" אמרה קלובר, וניסתה לחשוב על רעיון.
קורן המשיכה, ולאט לאט התחילה להתייאש ולהתעצבן.
"טוב קורן תמשיכי כך, אנחנו נחפש דרך אחרת" אמרה משכית והלכה לצד.
אחרי דקות ארוכות שקורן מנסה לחתוך את העמוד, היא לא יכלה יותר וזרקה את הסכין על הרצפה.
"תזהרי זה כמעט פגע בי" מייגן אמרה בקול
"זה לא עובד!" צעקה קורן, ונתנה אגרוף לעמוד החד. פתאום העמוד נסדק ונישבר.
כולם הסתכלו בבהלה עם פה פעור
"קורן.. איך עשית את זה?" שאלה חסמין שהיא לא מאמינה
"רק נתתי לו אגרוף, וזה לא כאב.." אמרה וגם לא האמינה שהיא עשתה את זה
"למה את מחכה, תשברי את כולם" אמרה מייגן, והמבט שלה היה נראה מקנא.
קורן מתחה את הידיים ונתנה אגרופים לכל העמודים שהיו מסביב. אחד אחרי השני התנפץ, עד שהיה אפשר לצאת מתוך מעגל העמודים החדים. קורן נתנה מבט גאה, וכולם התלהבו.
מייגן עמדה בצד ושילבה ידיים, עם המבט הקנאי שלה. היא הרגישה עצובה מבפנים.
"בואו נחזור הביתה עכשיו" אמרה ג'קסון, ולקחה את התיק של קורן מהרצפה.
כולם הסכימו והתחילו ללכת אחריה פתאום, סכינים חדים ועבים יצאו שוב מהרצפה והפכו לגבוהים יותר
"לא יפה ללכת, לפני שמכירים" קול מלחיץ נשמע. כולם נבהלו והסתובבו לכיוון הקול.
הם ראו בחור גבוה, עם לבוש שחור והפרצוף שלו היה נאה עם צלקת בלחי.
משכית הלכה קדימה, ועמדה מולו. כולם היו מאחוריה, מפוחדים.
"מי אתה, מה אתה עושה כאן?" שאלה אותו
"אני תום, ואני מחסל"
"אני משכית, ואני מכשפה" אמרה אחריו וגלגלה את עיניים
"טוב, איך יוצאים מהמקום הזה?" שאלה אותו ברצינות
"נעים מאוד אני תום, בעל המקום. חה חה" אמר ברוגע וצחק. משכית שתקה וכולם היו המומים.
"בוס!" לפתע הם שמעו קול של בחורה מתקרבת. הם ראו בחורה לבושה בבגד קרב חשוף בצבע לבן עם שיער לבן ארוך.
"אלנה, בואי תראי יש לנו אורחים" אמר תום בחיוך שטני
"הבאתי לך, ילד" אמרה. כולם לא הבינו על מה הם מדברים
"ילד?" שאל תום והסתובב אליה
"ילד חמוד מאוד" אמרה ומשכה את שרשרת הברזל הארוכה.
שון התאמץ לראות את מי היא מושכת, וראה שהיא דמות מוכרת.
הבחורה משכה את שרשרת הברזל וזרקה אותה בחוזקה קדימה.
כולם נבהלו שהם ראו גוף באוויר וצונח על הרצפה.
"יפה, יפה" אמר תום בקול המרושע שלו. כולם הסתכלו על הילד שהיה מונח על הרצפה
"זה עופר!" צעקה אפריל והצביעה אליו בלחץ. כולם צעקו, ונכנסו ללחץ
"מה עשיתם לו?" צעקה אפריל
"את רואה את, הצוק שם?" שאל תום והצביע ישר
"לשם אני זורק אותו" אמר לה. אפריל שתקה וכולם קפאו במקום
"יאללה אלנה, תתפסי אותם" אמר תום והלך אל עופר ששכב על הרצפה ולא זז.
כולם רצו לכל כיוון, ונכנסו ללחץ
"בואו לפה!" צעקה יולי. אלנה רדפה אחרי הרו וכמעט תפסה אותה.
שון רץ אחרי דקסטר, ודקסטר רץ במקום ולא הצליח לרוץ בגלל הירוקת שהיה על הצפה
"קדימה תרוץ איתי!" אמר דקסטר לשון
"אז תזוז כבר!" צעק שון בלחץ. דקסטר נפל על הבטן ואלנה תפסה אותו עם החבל בצווארו ומשכה אותו לכיוון שלה. שון נישאר במקומו ולא ידע אם למשוך אותו בחזרה אליו או לברוח.
אלנה עשתה כישוף בידה, הכישוף הדביק את שון אל החומה הגבוהה שהייתה שם.
הכישוף הדביק את כולם במקומם, והם לא יכלו לזוז.
"עכשיו אל החדר הסגור" אמרה אלנה.
"מה חדר סגור, איפה חדר סגור?" אמרה אפריל בלחץ
"תשאירי אותם שם, אני אטפל בילד הזה" אמר טום וגרר את עופר אחריו.
…….