בתוך הרפתקאה עם סיוט *פרק 37*

"אני מעוניין מאוד לדעת מי השטינקר, שהלשין עלינו" אמר עופר, שהוא מביט בחדר עצמו ומחזיק בעמודים של הכלוב. שון ישב עם פרצוף נעוץ ברצפה
"אה.. אמא אמרה שיהיו לי ימים כאלה" אמר שון בקול יבש משועמם. עופר הרגיש עצבני, כי בכל פעם ששתיהם נכנסים למצב כזה, שון נעשה אדיש ועדין יותר מידי, ורק הוא צריך להיות הגברי לידו.
"כמו שמייק היה אומר" אמר עופר ועצר את עצמו בלצעוק עליו
"מייק ?" שון הביט בעופר, וסימן עם ידו שהוא לא מבין
"זה אחד שאף פעם לא תופסים אותו" אמר עופר והעביר את עצבעותיו על השיער החלק שלו
"מי זה בדיוק מייק ?" שאל שון, ועם העיניים הכחולות שלו התרכז על העיניים הכחולות של עופר, וזה היה נראה שהוא מנסה להפנט אותו
"הוא סוג של נער מרגל, לוחם" אמר עופר וקולו היה נשמע שהוא לא יודע להסביר
"נער מרגל, אני אף פעם לא שמעתי על דבר כזה" אמר שון, והפסיק להסתכל על עופר. עופר הנהן בראשו והתרכז על המבטים של שון
"ומאיפה אתה יודע את כל הדברים האלה, עופר אתה הפכת להיות מוזר" אמר שון בקול רציתי לא נעים
"מה לעשות שון אני מוכשר, מתנה משמיים" אמר עופר בקול גאה, וחיוך מעצבן עלה על פניו
"ומה עכשיו ?" שאל שון, שהוא מביט בו ומעביר את עיניו על החדר. עופר משך בכתפיו, ועמד לידו. שון חזר להביט בו
"אתה יודע לקרוא לו ?"
******
"למה היא נכנסה פנימה ?" שאלה הרו. שהיא עומדת עם כולם מחוץ לחנות התחפושות.
לפתע אשלי יצאה עם שקית שחורה גדולה, וכמעט נפלה כשהיא מחזיקה אותה ומנסה לגרור אותה
"אולי תעזרו לי במקום להסתכל ?!"אמרה אשלי בקול מנגן
"נעזור לך, רק תגידי בשביל מה זה ?" שאלה אפריל וכיווצה את העיניים שלה
"תעזרו קודם" חזרה אשלי
"בואו" אמרה הרו, והלכה עם מבט בלי רצון
"תרימי יותר גובה" אמרה אשלי והסתכלה על הרו, שהיא מתכופפת ומתאמצת
"אני עושה את כל יכולתי, סניוריטה" אמרה הרו בקול טיפשי
"קדימה הרו תעשי משהו עם עצמך, ואת אשלי אני מקווה שהרעיון שלך מקורי" אמרה כרמל והסתכלה עליהם בראש מורם
"לא מקורי כל כך, אבל יכול לעבוד"
"רגע לאיפה הולכים ?"
"בואו לשיחים"
"את רוצה שאני אתלבש כאן, בין השיחים ?" אמרה אפריל ונרתעה
"מה יש אפריל, אף פעם לא היית בין השיחים ?" שאלה אשלי, ופתחה את השקית
"תראו מה מצאתי, 3 חטיפי קרמל, ו5 חטיפי שוקולד" המשיכה אשלי והוציאה את כולם מהשקית
"בשביל מה ?" שאלה אביה ומשכה בכתפיים
"זה בשביל להדליק את עופר, כדי שהוא יהיה מהיר"
"חה חה, מצחיק מאוד, ומה עם שון ?" שאלה כרמל בקול רציני
"אין בעיה איתו" אמרה אשלי והביטה בה
"אז בשביל מה כל השקית הזאת, אני לא מבינה" אמרה אפריל ושילבה ידיים
"צריך להתחפש, שלא יתפסו אותנו"
"אה.. רעיון יפה"
"אתם תלכו בלעדיי"
"מה ?" כולם אמרו
"למה את לא באה איתנו ?" שאלה אפריל
"אסור שתום יראה אותי, וקל לזהות אותי גם עם תחפושת" אמרה כרמל ושילבה ידיים על החזה
"עם שיער כחול בטוח" אמרה אשלי וגלגלה את העיניים
"אז מה עושים ?" אמרה אביה והסתכלה לכולם בעיניים
"תורידו בגדים, תשימו את הבגדים האלה, הולכים לרצוח אותם"
….