בתוך הרפתקאה עם סיוט *פרק 35*
"מדוע באתם הנה ?" קולו המפחיד של הבחור הבריון דיבר אל עופר ושון, שמסביבם אנשי הכפר עומדים ומביטים בהם. שני בחורים בריונים עמדו מול עופר ושון אחרי שמספר ילדים הלכו אל האחוזה וצעקו על התנהגותם המוזרה של עופר ושון.
"רצינו לבקש משהו" אמר שון בקול מפוחד, והוריד את הראש שלו אחרי עופר
"שקר !" אמרה האישה בקול רותח. הבחור הביריון הביט בה
"הם התחילו לצעוק ולנבל את הפה שלהם" אמרה האישה
"הם לא הפסיקו גם ברגע שהיא אמרה"
"הם זרים !"
"אף פעם הם לא היו כאן"
"הם התחילו"
"הם רצו לקחת אוכל ולברוח"
"הילד הזה גנב מהחנות שלי !"
"תיקחו אותם מפה !"
"תעצרו אותם הם גנבים !"
"עכברושים עלובים !"
"שקט, שקט !" צעק הבחור הביריון ברגע שכולם התחילו לצעוק
"ניקח אותם" אמר הביריון השני
"לא.." לחש עופר. הביריונים התכופפו ותפסו את עופר ושון בכל הכוח
"לא בבקשה לא" אמר שון בקול מתחנן, שהוא נמצא על הכתף של הביריון. הביריונים התחילו ללכת אל כיוון האחוזה הגדולה. עופר שהוא גם נמצא על הכתף של הביריון השני, התחיל לתת מכות בישבנו של הביריון
"תירגע ילד, זה לא ייגמר טוב" אמר הביריון בקול מחומם. אחרי הליכה מהירה הם הגיעו אל האחוזה
"עצרו" אמר השומר בכניסה
"תיקח אותם אל תום, הם עברו על החוק" אחד הביריונים אמר. השומר תפס בחולצתם של עופר ושון באכזריות ולקח אותם איתו אל תוך האחוזה. הם צעדו במסדרון, עד שהגיעו אל האולם הגדול.
תום עמד מול הקיר שהוא נראה באמצע חשיבה עם מצב רוח טוב. השומר נכנס פנימה שהוא מחזיק את עופר ושון
"אדוני יש כאן נערים שעברו על החוק" אמר השומר. תום הסתובב באיטיות והביט בהם.
חיוך מרושע ותוסס הופיע על פניו
"ההא" אמר תום, והתקדם באיטיות אליהם שהוא מביט על הפרצוף של עופר. הוא עמד מולם ותפס את פרצופם של עופר ושון. אחרי מבט ארוך בעיניים הכחולות שלהם תום הביט בשומר
"תחזיר את לורן חזרה מיד" אמר תום. השומר הנהן בראשו ועזב אותם ורץ במהירות אל היציאה.
שון כיווץ את עיניו מהצורה שבה תום מחזיק את הלחיים שלו.
"נעשה היכרות" אמר תום בקול שטני, ומשך אותם מהחולצה אל כיוון הכלוב הגדול.
הוא זרק אותם פנימה וסגר עם המנעול. הוא הסתובב אחורה וצעד אל היציאה.
עופר רעד ושון נשם נשימות מהירות
"זהו כאן זה ניגמר" אמר שון בקול רועד
"אולי אתה תישאר בחיים, אותי הוא יהרוג" אמר עופר
"אותך ?" שון לא הבין
"אותי הוא תמיד רצה לחתוך" אמר עופר וגופו הצטמרר
"הוא בטח הרג את שאר החבורה, נראה שאין כאן איש שיכול לעזור" אמר שון, שהוא מוריד את ראשו שהוא מבלבול
"יש מישהי שיכולה, אבל היא ההבאה אצלו" אמר עופר ופזל אל היציאה מהאולם
"אתה ממש עוזר.." אמר שון, ותפס את ראשו מפחד.
******
קלובר שכבה על המיטה שהיא מביטה על הכדור ומחייכת.
היא כבר מגלה כמה דברים חדשים בתוך הכדור.
מראה של אדם מסויים
שינוי צבע לפי מחשבות
וקסם שעדיין לא ידוע למה הוא.
קלובר הרגישה כוח בידיים שלה, והרבה רגישות. הידיים היו חמות עם צבע עור חי יותר.
היא הרגישה שהגוף שלה חופשי וגמיש, שברגע זה היא יכולה לקפץ ולעוף.
והמצב רוח היה שמח ומיוחד. היא הניחה את הכדור על המיטה, וקמה אל שולחן האיפורים שלה.
ברגע שידה נגעה במברשת השיער שלה, הוא עף באוויר ונפל על הרצפה.
קלובר קפאה במקום, ולא הבינה מה זה היה. היא הביטה בכף ידה וראתה ניצוצות מופיעות ונעלמות.
היא הסתכלה על גופה ונשמה עמוק. אחרי כמה שניות היא קפצה באווויר ונשארה מביטה ללמטה.
היא הזיזה את האצבעות בידיים וזרם של כישוף יצא מהם.
*****
לורן חזרה אל חנות השמלות של מאדאם שהיא מחזיקה אותה ומעלה אותה אל החדר, ומניחה אותה על המיטה. לורן נשפה ונאנחה. היא הביטה על מאדאם הרדומה ולא ידעה לאן ללכת ואיפה עופר יכול להיות. היא ירדה במדרגות שהיא מבולבלת לגמרי ויצאה החוצה.
מחשבות על קלובר עלו בראשה, והדאגה לאופיר הציפו אותה. עד שהיא לא הסתכלה על הדרך.
לפתע יד מחזיקה את הכתף שלה
"לורן" נשמע קול גברי מאחוריה. לורן נבהלה והסתובבה והביטה בו
"מה את עושה כאן ?" שאל
"השומר אתה אמור להיות באחוזה" אמרה לורן, שהיא מכווצת את הגבות שלה
"אני לא בהפסקה, תום שלח אותי" אמר תוקפני. ליבה של לורן פעם במהירות
"הוא אמר שתגיעי מיד"
"לא, אני לא יכולה" אמרה לורן בכובד ראש, והנהנה בראשה לשלילה, שהיא נראית מבולבלת ומפוחדת
"אם לא תגיעי עכשיו, העונש שלך יהיה גדול יותר" אמר השומר והתחיל ללכת.
לורן הביטה בו והלכה בעיקבותיו.
*****
"ימינה, ימינה, עוד ימינה" אמרה כרמל, שהיא מסתכלת על כולם מרחוק
"היא אמרה שתזיזי את האבן" אמרה אפריל
"נו מה קורה איתה שמה ?" שאלה פאריס, שהיא מתאמצת לראות, את הרו על החומה
"הנה מצאתי" אמרה הרו, והרימה את כתב החידה גבוה, וזרקה אותו לידיים של אפריל.
אפריל פתחה את הפתק והביטה בו
"מה כתוב הפעם ?" שאלה אפריל, שכולם מסתכלים אחריה. כרמל הניחה את הפתק על הסלע
"מקום. צאתו תרשישה. מוות. לך תצילה" אמרה כרמל
"מה צריך למצא תרשישה איפה זה בכלל, מי מכיר את זה ?" שאל הרו
"תרשישה זה עיר עתיקה" אמרה אפריל
"יפה אפריל טוב שאת יודעת" אמרה כרמל, שהיא מביטה על הכתב
"מלא זמן משמה" אמרה אשלי ועיקמה את השפתיים
"זה לא רחוק, זה בעיר ההפחדות" אמרה כרמל
"במקום ששם האחוזה ?" שאלה הרו
"כן זה שמה"
"אוח מפחיד" אמר אשלי
"הכתב חידה לא נשמע לי טוב, כתוב מוות את יודעת מה זה בדיוק ?" שאלה אפריל. כרמל קיפלה את הפתק והנהנה בראשה
"זה אומר שעומד להיות שם מוות, צריך להגיע לשם" אמרה כרמל
"רגע אם זה בתרשישה, זה לא בעיר ההפחדות" אמרה פאריס
"איך ?" שאלה כרמל, וכיווצה את הגבות
"עיר ההפחדות זה השם של העיר"
"פאריס, תרשישה זה השם הראשון של העיר הזאת" אמרה כרמל
"צריכים לחזור לגמלה, ולהביא את שון" אמרה אפריל
"לא חוזרים" אמרה כרמל, והנהנה בראשה לשלילה
"למה ?" אשלי והרו אמרו יחד
"לפי מה שרשום, מקום מוות זה אומר שהוא לא שם" אמרה
"רגע אז הוא באחוזה ?" שאלה הרו וקימטה את המצח שלה
"כן ויכול להיות שעופר איתו" אמרה כרמל
"אז קדימה לאחוזה" אמרה פאריס שהיא עומדת זקוף
"את מנסה להגיד, ששון ואופיר באחוזה עם כל המתים, עם כל הדגים, עם כל הסירים, והמים, אנחנו חייבים להציל אותם" אמרה הרו
"חייבים ללכת עכשיו" אמרה אפריל, וסידרה את השיער שלה
"בואו כבר !" צעקה פאריס שהיא יושבת בתוך המכונית. כולם עלו סגרו את הדלתות והתחילו לנסוע.
….
תגובות (2)
תמשיך ^_^
סוף סוף פרק ארוך…
ולאופיר לא קוראים בסיפור עופר? (לא שזה משנה אבל.. )
עשיתי שם אחר ולא שמתי לב – -" אני יחליף טוב שאמרת