בתוך הרפתקאה עם סיוט *פרק 34*

"בסדר, מי הגולם שהניח את זה בפנים ?" שאל אחד השומרים, שהוא מחזיק בידו אבן
"זה בטח אני" אמר השומר הגיבן בחיוך
"בא נחזור על זה בסדר ?" שאל השומר ברצינות
"בסדר" אמר השומר הגיבן
"אנחנו מחזיקים חרבות, האם זה ארוך ?" שאל
"לא" אמר השומר
"חד ?"
"לא"
"נראה חרב ?"
"לא"
"זה יעלה חיוך לאלנה ?"
"לא" אמר השומר הגיבן והוריד את ראשו
"ריכוז סטנלי, זה מה שחסר לך" אמר השומר וזרק את האבן
"זה ושכל" המשיך. אחרי כמה רגעים הליבוש הלבן של אלנה נראה מרחוק
"שלום" אמרה אלנה, שהיא מתקרבת באצילות
"אלנה מוקדם" אמר השומר הגיבן
"אני יודעת, צריך להכין אותכם לפני הזמן אחרת לא נספיק" אמרה עם ראש מורם
"לקחנו מהמחסן כמה שיותר חרבות, יש רק אחד לא נשאר כלום" אמר השומר ובכובד ראש
"יש אצלי עוד" אמרה
"עוד ?" שאל השומר הגיבן. אלנה כיווצה את הגבות
"חשבתי שתום שבר את כולם" אמר השומר הגיבן בפחד
"מה יש אני כל כך קטנה ?" שאלה והרימה גבה
"לא אל תחשבי ככה גברתי, הוא לא דיבר אליך" אמר השומר
"הוא הסתכל עלי" אמרה אלנה בתוקפנות
"הוא פוזל" אמר השומר בלחש. אלנה גלגלה את העיניים וסימנה להם לבוא
"עכשיו אתם אחרי" אמרה והתחילה ללכת.
******
"הרו תמהרי עומד להיות חושך, אנחנו צריכים למצא את המקום הזה באור" אמרה כרמל, שהיא בלחץ
"כן כרמל, אני ממהרת" אמרה הרו ועשתה פנים מעוותות
"הבאנו שלום עליכם ♫"
"הרו ימינה"
"הבאנו שלום עליכם ♫"
"ימינה"
"הבאנו שלום עליכם ♫"
"ימינה אמרתי !" צעקה כרמל
"הרו תקשיבי !" צווחה אפריל
"לא שמאלה ימינה אמרתי !"
"מה קורה לכם ?" צעקה אביה שהיא נכנסת ללחץ
"תעצרי !" הצרחה של אשלי נשמעה בהד. הרו עצרה בפתאומיות, המכונית חרקה ועצרה קרוב לגשר. היה שתיקה של דקה
"מה את עושה, תגידי לי מה את עושה ?!" צעקה כרמל, שהיא יוצאת מהמכונית במהירות. הרו הורידה את ראשה ויצאה החוצה
"אני.." אמרה בקול שקט
"נו יופי הגלגל" אמרה אפריל, שהיא יוצאת אחרי כולם מהמכונית
"תראי מה עשית" אמרה כרמל, שהיא עצבנית
"אני ניסיתי לסובב את ההגה.."
"לא את לא, את המשכת לשיר את השירים שלא קשורים בכלל" עצרה כרמל את הרו
"אני, אני מצטערת" אמרה הרו, במבט עצוב
"הרו את לא ממשיכה איתנו" אמרה כרמל
"מה ?" אפריל שאלה בפליאה
"כן, מה שאמרתי" אמרה כרמל בקול
"לא מספיק שון, עכשיו הרו ?" אמרה אשלי, שהיא עומדת ליד אפריל. כרמל שלבה ידיים והסתכלה בשתיקה על הרו. אחרי כמה רגעים כרמל נאנחה
"טוב הפעם אני מוותרת" אמרה כרמל
"יש" כולם אמרו ביחד
"אבל אני נוהגת" אמרה כרמל בקול, וחזרה אל המכונית
"עכשיו שקט" אמרה פאריס בלחש להרו. הרו שתקה וחזרה לשבת במושב.
…..