בתוך הרפתקאה עם סיוט *פרק 29*

אחרי דרך ארוכה בחזרה הביתה, קלובר הכניסה לצלחת של ספייק את האוכל ועלתה לקומה העליונה כדי לנוח. היא שכבה על הגב שהיא מביטה על התקרה. שקט שרר בבית וגרם לה להיתרכז במחשבות.
כל הרגעים שהיו עלו בראשה, ועברו כמו סרט נא. היא הרגישה שהבדידות מציפה אותה, ועומדת להישאר איתה עוד זמן רב. היא הניחה את ידייה על הבטן, ועצמה עיניים. דאגות התחילו להציץ וגרמו לה לקום ולתפוס את הראש מלחץ. אחרי כמה רגעים שהיא מנסה להירגע, ספייק התחיל ליילל.
היא קמה על הרגליים שהיא מוטשת מכל הדרך. היא החזיקה במעקה וירדה לאט במדרגות.
כשהיא ירדה היא הביטה על ספייק שיושב. קול של בכי נשמע ממנו, וגרם לה להצטער עוד יותר.
היא התקדמה אליו, וישבה על הברכיים, שהיא מלטפת את הפרווה הבהירה שלו.
בזמן שהיא מרגיעה אותו היא שמה לב למשהו שמציק בכיס שלה. היא הכניסה את ידה והוציאה את הכדור.
הכדור היה כחול עמוק, בוהק ונוצץ. קלובר נשארה מחזיקה אותו קרוב לעינייה, שהיא המומה, עם פה פעור
"תראה את זה.." אמרה שהיא מחייכת בהתרגשות. היא הזיזה את הכדור מצד לצד, והצבעים בתוכם התחלפו לכל צבעי הקשת. היא הקפיצה אותו על הרצפה, והוא קפץ מעליה וחזר לידייה.
קלובר קמה על רגלייה שהיא מנסה להבין מה הכדור המוזר עושה. היא הביטה בו, ועיקמה את השפתיים.
צבע הכדור נהפך לצהוב נוצץ. קלובר הסתכלה על ספייק שהתחיל לרוץ אל כיוון תמונות הקיר, שהוא מתחיל לנבוח על תמונתו של עופר. קלובר חייכה והחזירה את מבטה אל הכדור שהיא מחזיקה אותו בשתיי ידיים
"זה הכדור שעופר דיבר עליו" אמרה, ולפתע צבעים התחלפו והסתובבו בתוך הכדור, עד שהופיע דמותו של עופר, שהוא הולך בתוך הכפר. קלובר פתחה את עינייה ולא האמינה שאפשאר לראות דרך הכדור.
*******
הרו עצרה ליד החומה הגדולה
"הגענו" אמרה כרמל. וכיבתה את המכונית. כולם ירדו, והסתכלו על המקום השומם.
כרמל סימנה לכולם לבוא אחריה. הם צעדו אחרי הצעדים שלה עד שהם הגיעו לשלט גדול שחור
"כניסה צריכה בתשלום ?" אמרה אביה אחרי שהיא קראה את מה שכתוב בו. כרמל משכה בכתפיים
"אין לי מושג, אני תמיד ניכנסת חינם" אמרה
"למה ?" שאל שון, שהוא בהלם
"אני עוזרת של רוצח, מכבדים אותי" אמרה כרמל והתחילה ללכת
"היי גם אנחנו כרמלה" אמרה הרו והלכה אחריה. כולם צעדו עד שכרמל עצרה בכניסה
"אתם רואים שם ?" שאלה והצביעה על ההר הגבוה
"זה גמלה ?" שאלה פאריס
"זה ההר ולשם אנחנו צריכים להגיע, כדי למצא חידה נוספת" אמרה כרמל ושמה ידיים על המותניים
"אבל זה רחוק קצת" אמרה אפריל, שהיא מסתכלת על ההר
" אפריל זה 20 דקות הליכה, את לא בכושר ?" שאלה כרמל
"אני רצה כמו שמשון" אמרה אפריל
"היי תראו זה קצת דומה לדבשת של גמל" אמרה אביה, והצביעה על ההר בחיוך
"זה דומה לדבשת של גמל, בגלל זה קוראים לו גמלה" אמרה הרו וצחקקה
"קדימה בואו" אמרה כרמל והתחילה ללכת. אחרי כמה דקות הליכה הם הגיעו אל ההר.
שעליו עמד קיר אבנים עתיק. כרמל עמדה מולו שכולם אחריה
"זה הקיר העתיק, הפתק צריך להיות איפשהו" אמרה והסתכלה מסביב. הרו התחילה להזיז אבנים ובדקה, אביה הסתובבה מסביב והסתכלה על האדמה, שון הזיז את השיחים עד שראה בד זהה שהיה דומה לקודם
"כרמל יש כאן משהו" אמר והוציא אותו משם. כרמל החזיקה את הבד וכולם עמדו סביבה.
היא פתחה אותו בזהירות, עד שראתה את כתב החידה
"מה כתוב פה ?" שאל שון, שהוא מסוקרן. כרמל הצביעה על האותיות
"7. בהיר. עזיבה. רואה באר " אמרה כרמל
"שוב כתב חידה ?" שאלה הרו
"מה זה אומר ?" שאלה אביה, שהיא מסדרת את השיער השחור שלה
"זה כתב חידה, 7 בהיר עזיבה רואה באר" אמרה כרמל והביטה בכולם
"אנחנו 7 כאן ?" שאלה והרימה גבה. כולם הסתכלו על אחד השני והנהנו
"מי הכי בהיר כאן ?" שאלה. הרו התחילה לצחוק
"מה זה השטויות האלה ?" שאלה
"עושים מה שרשום" אמרה אביה והחזירה את מבטה אל כרמל. כרמל הסתכלה על שון וחייכה
"אני חושבת שיש לי משהו" אמרה, והסתכלה על המפה בידה
"צריך למצא את הבאר שקרובה לאזור העזיבה" אמרה והסתכלה על כל המקומות במפה
"אז זה קל למצא תשובה לא כמו שחשבתי" אמרה חסמין ושילבה ידיים
"אז קדימה לבאר" אמרה פאריס שהיא מזדקפת
"קדימה" אמרה כרמל, והתחילה ללכת לפני כולם. שון הלך אחריהם לאט
"היי תחכו לי" אמר והתקדם בקצב שלו. כרמל עצרה והביטה
"שון לאן אתה הולך ?" אמרה כרמל, שהיא וכולם מסתכלים עליו
"מה זאת אומרת, אני בא איתכם לבאר" אמר בתמימות. כרמל התקדמה אליו שהיא משנה את הפנים שלה לעדינות
"לא, לא אתה לא הבנת אותי" אמרה, והחזיקה לו את היד
"מה זאת אומרת ?" שאל, שהוא מרגיש פגוע
"אלפי סליחות, בכתב החידה רשום שאתה צריך להישאר עד שנחזור, אז מכאן אנחנו ממשיכים לבד" אמרה כרמל
"אבל אני עזרתי, אני פתרתי את החידה" אמר שון
"נכון עזרת, אבל אתה נישאר עכשיו. אנחנו ממשיכים לבד שון" אמרה כרמל וחזרה אל כולם
"אבל כרמל" אמר שון, שהוא עומד עצוב. כרמל הסתובבה והביטה בו
"תעשו את זה מהר" אמר. כרמל הנהנה בראשה והתחילה ללכת עם כולם.
……