בתוך הרפתקאה עם סיוט *פרק 27*

"פאריס את מחפשת ?" שאלה אפריל, שהיא מסתכלת על החדר הגדול
"אתם לא מחפשים כלום, בואו לכאן" אמרה כרמל, שהיא עומדת מול השולחן הגדול ומחזיקה בדבר הגדול שמכוסה בבד. כולם התקדמו והסתכלו
"עכשיו זה רציני, ולא לעשות כאן קרקס" אמרה כרמל, והביטה על העיניים של כולם
"מה זה ?" שאל שון, שהוא מסתכל על מה שהיא מחזיקה
"שימו לב" אמרה כרמל. והסירה את הבד, והוציאה ממנו פתק קטן ישן
"יש כאן הרמת פתקים, בכל פעם שרוצים לגלות משהו מוצאים פתק עם בד. כשפותחים אותו מגלים בפתק את התשובה" אמרה כרמל בחיוך
"איזה מגניב" אמרה חסמין, והסתכלה עם פה פעור על הפתק
"מה כתוב פה ?" שאל שון, שהוא עדיין לא מבין ומכווץ את העיניים שלו
"יש כאן כתב חידה" אמרה כרמל, ופתחה את הפתק. אותיות קטנות הופיעו עליו, וכולם התקדמו והסתכלו מקרוב
"אחד. בגמל. עליה." אמרה כרמל באיטיות
"מה זה הדבר הזה ?" שאלה אפריל, ועיקמה את האף שלה
"זה כתב חידה אפריל, צריך לעשות את מה שרשום" אמרה כרמל
"איך נפענח את הכתב ?" שאל שון ומשך בכתפיים שלו
"זה קל, תן לי לחשוב" אמרה פאריס ושילבה ידיים, והסתכלה לצד שהיא מתחילה להפעיל את הראש. אחרי כמה שניות של שתיקה שון קפץ
"הכוונה לגמל במדבר" אמר
"מה פתאום, זה בכלל קשור לבנאדם" אמרה אפריל, שהיא מרגישה מבולבלת. כרמל הביטה בהם שהיא מנסה לחשוב בעצמה
"אולי זה גמל שזה זכר, ואולי נקבה שזה גמלה" אמר שון וגילגל את העיניים
"הגלגלים עובדים אתה שומע מה אתה אומר ?" אמרה פאריס, שהיא מקמטת את המצח שלה
"הגלגלים שלי כל הזמן עובדים" אמר שון
"הנקבה של הגמל היא לא גמלה" אמרה פאריס
"היא לא גמלה ?" שאל שון
"לא היא נאקה, אין מילה בעברית גמלה" אמרה פאריס, וחזרה להסתכל לצד. שון נישאר עם פה סגור ושתק. כרמל חייכה והסתכלה על שון
"אני חושבת שעלית על משהו" אמרה
"על מה ?" שאל שון. כרמל הסתכלה על המפה הגדולה שהייתה תלויה על הקיר והצביעה על מקום קטן
"זה בגמלה"
******
"יוסף, יוסף בא הביתה ניכנס שבת !" צעקה אלנה שהיא מטיילת על גג האחוזה
"יוסף איפה הלכת יוסף ?" אמרה והסתכלה לכל צד
"אה, בוקר טוב סניוריטה" אמר הבחור הגמד, והתקדם אליה
"היום אני מחליף שם" אמר בחיוך טיפשי
"לאיזה ?" שאלה אלנה, והרימה גבה
"אתמול אמרתי יוסף, היום זה לדני" אמר, והתחיל לצעוק. אלנה גילגלה את העיניים והרגישה עצבנית
"תספיק כבר, יש לנו עבודה לעשות" אמרה בכעס
"מה ?" שאל, והקשיב ברצון
"צריכים למצא חבורה גדולה של צעירים, וגם לעשות חיפוש אחרי הילד שחטפתי" אמרה ושמה את הידיים על המותניים
"אה זה לא בעיה" אמר בחיוך והתחיל ללכת. אלנה תפסה אותו מהחולצה ומשכה אותו אליה
"בא הנה" אמרה
"מה יש ?" שאל
"הולכים היום, עם החברים שלך" אמרה
"אני חשבתי מחר בבוקר יהיה יותר טוב" אמר, בחיוך
"קדימה בא נקרא להם, לפני שתום יכעס" אמרה ונתנה לו מכה על הכתף
"אמדישד, בוכרה" אמר, והתחיל ללכת
"מה אמרת ?" שאלה אותו והרימה את הגבות. הבחור הסתכל עליה וחייך
"זה פתגם בדואי, יענו ביצה של היום יותר טוב מתרנגולת של מחר"
….