בתוך הרפתקאה עם סיוט *פרק 20*

"אביה, אביה קומי" אמרה אפריל שהיא משפשפת את העיניים שלה, ומזיזה לאביה את השמיכה. אביה המשיכה לישון כמו נסיכה ולא זזה. אפריל הרגישה עצבנית
"אביה, תקומי כבר" הרימה אפריל את קולה
"שקט שקט, מה הצעקות על הבוקר" אמר דקסטר בקול, וקם בעצבים מהמיטה. אפריל הסתובבה אליו והרימה גבות
"עם הנחירות שלך אתה מרעיד את הקירות, אתה מדבר על צעקות" אמרה, והמשיכה לזיז את אביה. דקסטר שתק ורתח על אפריל, ויצא מהחדר. כשהוא יצא ניכנסה חסמין אל החדר במהירות, והסתכלה כמה שניות בדקסטר שעבר, ואז ניכנסה אל החדר
"אפריל לא תאמיני איזה חלום חלמתי אתמול" אמרה חסמין
"אני הייתי במגרש ופתאום בא מלאך, ואמר שמצא את הכדור שלי במגרש. שמעת פעם על כזה חלום ?" שאלה חסמין, וסידרה את השיער שלה. אפריל חייכה
"את והחלומות שלך.." לחשה אפריל והזיזה את ראשה לצדדים. פתאום הדלת נפתחה וניכסה כרמל, זה היה נראה שהיא לא ישנה כל הלילה
"למה הם עדיין ישנים ?" שאלה כרמל
"כי.." אמרה חסמין ועצרה לדבר
"היי השמש זורחת" נשמע קול ישנוני מהמיטה האחרונה. פתאום הרו קמה, והתחילה ללכת בזיגזגים
"אפשר לעזור לך הרו ?" שאלה חסמין והחזיקה אותה
"יש לך רגל מיותרת בשבילי, חה חה" אמרה הרו וצחקה כמו שיכורה
"זה תמיד משעשע אותי" אמרה חסמין בחצי חיוך. אפריל הרימה את הגבות, וכרמל שילבה ידיים
"טוב בנות" אמרה כרמל בקול משועמם
"תעירו את כולם, צריכים לצאת לדרך" אמרה כרמל ויצאה מהחדר
"יוצאים לטיול ?!" אמרה הרו
"כן אולי תתעוררי קצת" אמרה אפריל וחזרה להעיר את אביה.
******
"כמעט הגיע הזמן" אמרה לורן בלחש, שהיא נמצאת עם עופר וקלובר מול חומה קצרה בינונית, שהיא מציצה לבד אל המקום הפותח שהחומה מסתירה
"תמיד בשעה הזאת, איש לא מסתובב בחוץ" אמרה לורן ובדקה מסביב טוב
"זה ברור" אמרה קלובר, שהיא יושבת ליד ספייק ומחזיקה אותו. לורן המשיכה להסתכל דקה ארוכה וחזרה להביט בעופר וקלובר
"עכשיו קלובר, את נישארת כאן עם ספייק ואני לוקחת את עופר איתי" אמרה לורן והחזיקה את היד של עופר, ויצאה מהחומה. קלובר הסתכלה עליהם וחייכה.
"עכשיו אתה לא מסרב לשום דבר" אמרה לורן לעופר, שהם הולכים אל חנות הבגדים של מאדאם.
עופר נישאר עם פנים עצובות ושמע למה שלורן אמרה. הם הגיעו אל פתח חנות הבגדים, לורן דפקה על הדלת, ואחרי כמה שניות היא נפתחה והופיעה אישה מבוגרת שמנה עם שמלה נפוכה ואיפור גס. היא הייתה אלגנטית מאוד. עופיר פתח את עיניו בבהלה, ולא האמין שהוא עומד להישאר איתה
"מאדאם אלבה ?" שאלה לורן
"כן, מי אתם ?" שאלה מאדאם בפנים רציניות
"אני אחת העובדות של הרוצח תום, אני באתי לכאן כדי שתשמרי על הילד הזה" אמרה לורן
"אני לא שומרת בלי תמורה" אמרה מאדאם
"יש לי שקית של מטבעות" אמרה לורן ונתנה לה אותה. מאדאם החזיקה את השקית וחייכה
"בסדר, לכמה זמן ?" שאלה מאדאם
"לכמה שיותר זמן, רק אסור שתום ידע שהוא כאן" אמרה לורן בפנים דואגות. עופר ניסה לרמוז לה שהוא לא רוצה, אבל לא הצליח
"מאוד חמוד הילד" אמרה מאדאם בחיוך, והכניסה אותו לבית
"תודה מאדאם, עופר אני יחזור כמה שיותר מהר" אמרה לורן והתחילה ללכת. מאדאם סגרה את הדלת ונעלה אותה
"אז תגיד ילד מתוקי, איך קוראים לך ?" שאלה מאדאם בקול גברי
"עופר.." ענה בקול חלש
"מה קורה כפרה עליך, אתה נראה חלשלוש אתה אוהב לאכול ?" שאלה אותו, והתקרבה אליו
"כ.. כן" אמר שהוא מפחד
"יש עוף, ועוגיות בא בא אל תתבייש בא" אמרה והלכה אל המטבח. עופר הוציא אוויר ולא ידע מה לעשות.
….