בתוך הרפתקאה עם סיוט *פרק 15*

כולם עשו רעש בחדר, ומשכית התאמצה ולשמוע את קולה של כרמל בלי בעיות
"אמרת שהיינו אצל רוצח ?" שאלה משכית, וכיווצה את עינייה. כרמל הסתכלה על משכית ונשכה את השפתיים שלה, ועיקמה את האף. זה היה נראה שהיא התעצבנה על עצמה, שהיא אמרה לה משפט על רוצח
"אמרתי רוצח..?" שאלה כרמל, בקול משעמם ושקט, ונגעה בשיער הכחול שלה בעדינות
"אז מה אמרת עכשיו ?" משכית הרימה את קולה, והביטה על כולם שעשו רעש יותר חזק בחדר, ולא נתנו להקשיב בשיחה שלה
"אוח תשתקו !" צעקה בכעס, ונתנה מכה חזקה במשקוף. כולם שתקו והסתובבו. השקט חזר לחדר ומשכית שברה אותו אחרי כמה שניות
"אז מה אמרת עכשיו ?" חזרה משכית בקול תוקפני. כרמל נשארה עם המבט העדין שלה, ופתחה את העיניים שלה בבהלה. משכית הסתכלה לתוך העיניים החומות של כרמל, והמבט שלה חדר עמוק לתוכם. כרמל סובבה את ראשה אל היציאה מהחדר, וחששה לדבר
"אה.." אמרה כרמל והעבירה את ראשה לכיוון של משכית, ונשארה עם פה פתוח. משכית הזיזה את ראשה לצד, עם מבט רציני מחכה לתשובה
"אסור לדבר על הבנאדם הזה" אמרה כרמל אחרי כמה שניות. והפנים שלה היו נראות דואגות.
משכית שלבה את הידיים שלה ובלעה את הרוק
"היא בטח מדברת על צ'ימצ'ימיני , האיש החדש.." אמר דקסטר, שהוא מסתכל עליהם
"למה על צ'ימצ'ימיני, נראה לי עליך" פאריס אמרה. משכית קמטה את הפנים שלה והביטה בדקסטר
"מי זה צ'ימצ'ימיני ?" שאלה, והמשיכה לעמוד עם ידיים שלובות
"השכן ששפכתי עליו מים" אמר והרים את הרגליים שלו על המיטה
"מה הוא קשור עכשיו ?" שאלה משכית והרימה גבה. דקסטר שתק וצחקק
"נראה לי שזה עליך" אמרה פאריס, והסתכלה על משכית
"כנראה בגלל הנחירות שלו" הוסיפה
"כן הבניין רועד" אמרה אביה והתחילה לצחוק
"שוב חזרתם לסיפור שאני נוחר ?" אמר דקסטר, והסתכל על כולם
"נו באמת דקסטר, עד החדר שלנו שומעים את זה" אמרה קורן בשלווה
"אה קורן, את אמורה להיות אופרטיבית" אמר דקסטר
"בסדר… מה זה אופרטיבית ?" אמרה קורן, והשתיקה אותו
"תעזבו את הנושא הזה טוב ?" אמרה משכית, והתחילה להסתכל על כרמל
"תספרי אנחנו צריכים לדעת, הוא חטף את עופר שלנו" אמרה לה משכית בקול עדין.
כרמל הסתכלה על כולם, ושוב הסתכלה על משכית
"בסדר.." אמרה. וסגרה את הדלת
"בואו נשב במיטה הגדולה ונדבר על זה" המשיכה. כולם ישבו על המיטה, וקורן הרגישה קצת לחוצה היא ישבה קרוב לשון וחיבקה אותו
"עכשיו שקט" אמרה כרמל והזיזה את העיניים על כולם
"טוב בואו נשים נרות וזהו" אמרה מייגן בזילזול. כרמל פתחה את העיניים שלה והבהילה את מייגן מלדבר שוב
"אנחנו מדברים עכשיו, על הרוצח הכי אכזרי" אמרה כרמל, וכולם היו עם עיניים עליה
"אבל אתם צריכים להכיר, מישהו יותר אכזרי ממנו"
"את מי ?" שאלה הרו. כרמל הסתכלה עליה וחייכה חיוך מלחיץ
"את השם שלו, אף אחד לא יודע" אמרה כרמל. האור של החדר התחיל להיות מעומעם לאט לאט.
קורן החזיקה את הידייהם של שון ויולי, מרוב לחץ
"הוא רצח את הוריו, אכל בני אדם, אנס נשים, וגם היה מכה את בנו היחיד" אמרה כרמל, ולאט לאט הרימה את קולה. כולם היו עם פה פעור ולא זזו
"עד שיום אחד, הבן שלו רצח אותו.. הוא סובב את ראשו ופתח את גופו מכל הדקירות, אבל הוא לא סיים" אמרה כרמל ושתקה כמה שניות
"הוא שרף אותו !"
"אה !!" כולם צעקו
"זה הרוצח שעכשיו רוצה אותכם" אמרה כרמל
"הוא בטח חתך את עופר לפרוסות" אמר דקסטר, שהוא נושם מהר
"רגע אחד.." אמרה אפריל, והסתכלה מסביב
"איפה קלובר ?" שאלה. ולפתע האור של החדר נכבה.
…