בתוך הרפתקאה עם סיוט *פרק 11*

"איפה לורן ?" צעק תום שהוא רותח על אלנה. אלנה נגעה בלחי שלה שהוא נעשה אדום מהסטירה החזקה של תום
"היא יושבת במרפסת" אמרה. תום הזיז את אלנה לצד בחוזקה, ויצא מחדרו.
במרפסת הגדולה ישבה לורן בהנאה, והסתכלה על הנוף שמראה את כל הכפר הגדול.
"לורן !" צעק תום וצעדיו התחילו להיות חזקות. לורן נבהלה וכמעט נפלה מהכיסא.
"מה קרה בוס ?" שאלה וקמה מהר על רגלייה, ועשתה פנים שהיא לא מודעת לדבר.
תום נכנס ועמד מולה, והרגיע את קולו
"איפה היית בזמן שסגרתי את הילד בצינוק ?" שאל. לורן עיקמה את השפתיים שלה, ושתקה כמה שניות
"הייתי בהפסקה בוס" ענתה לו. תום הסתכל על פנייה במבט רציני, וחקר עם עיניו את הבגדים שהיא לובשת
"האם זה צבע במכנס שלך ?" שאל בקול עדין מעצבן ושילב את ידיו. לורן הסתכלה על המכנס והתישרה
"אני יצאתי לרכוב" ענתה לו והרימה את הגבות שלה
"אני לא מסכים לך, לעשות את כל מה שמתחשק לך" אמר לה
"עכשיו תקחי את הסוס החום שלך ותיצאי לחפש את הילד הזה, אני רוצה אותו חי" אמר תום בקול עדין רותח.
לורן עשתה מבט מבולבל, והסתכלה על הנוף דקה ארוכה
"למה את מחכה, תצאי לדרך" אמר לה תום ולא הוריד את עיניו ממנה
"אבל אין עקבות" אמרה לו לורן, והביטה בו בחזרה
"לורן את לא עונה בחזרה, את יוצאת לחפש אותו" אמר לה תום בקול שקט, ואז צעק
"עכשיו !" הצעקה שלו הקפיצה את לורן.
לורן שמה יד על ליבה מרוב בהלה ויצאה מהמרפסת.
תום שם את שתי ידיו על המעקה, והסתכל לכל כיוון. אחרי כמה רגעים ראה את לורן על הסוס דוהרת על השביל שמוביל אל היער הגדול.
תום חייך, את החיוך השטני שלו ועקב אחרי הסוס הדוהר.
אלנה נכנסה אל המרפסת, ועל הלחי שלה תחבושת מוזרה עם דבר עגול שתקוע בתוכו
"תראי אותי אלנה, אני עומד לחסל את הילד הזה.." הוא אמר וברגע שהוא הסתובב אליה עצר את דבריו
"מה שמת על הלחי שלך ?" שאל שהוא עושה מבט מכווץ
"שמתי קרח להרגיע את המקום" אמרה לו. ועשתה את הבמט המסכן שלה
"תורידי את זה מיד, מספיק עם השטויות" אמר לה.
אלנה הוציאה אוויר, והורידה את התחבושת מהלחי שלה
"יפה מאוד" אמר לה, ונתן לך מכה ידידותית בלחי. היא תפסה את הלחי שלה, וזזה מצד לצד מרוב כאבים
"אוו.. השיניים שלי.."
….