בתוך הפחד – חלק 6
אז ביום למחרת עומר הביא קופסאות הביתה ואמר לי שגם היום אני לא הולך לבית הספר כי אמא צריכה עזרה עם האריזה של כל החפצים. "עוברים דירה?" שאלתי אותו, "כן, אתם עוברים אלי", הוא חייך. אל עומר, שהכרתי רק לפני יומים? עכשיו אני עובר לגור איתו? כבר התרגלתי לגור עם אמא, רק אני ואמא, אבל אני דווקא חושב שלגור עם עומר יעשה טוב לאמא אז ארזנו כולנו ביחד. סיימנו לארוז בערך בחמש בערב, את כל החדר שלי ושל אמא, כולל החפצים באמבטיה והשולחן העגול בסלון, את הטלויזיה לא לקחנו וגם את הספה לא, עומר אמר שיש לו בבית ואמא לא נראתה קשורה מדיי לספה, אולי בגלל אתמול.
עומר לא גר רחוק מהבית שלנו, קצת יותר קרוב לקניון וקצת יותר רחוק מבית הספר שלי, ביום למחרת דווקא כן הלכתי לבית הספר, אמא לקחה אותי כרגיל והלכה לעבודה אחרי כמה ימי מחלה.
שחזרתי הביתה מבית הספר עומר הספיק לסדר הכל במקום והוא הראה לי את החדר החדש שלי. היה לי מאוד מוזר לעבור בית, כל החיים גרתי בית ההוא, בחדר הזה.
עומר הזמין לנו פיצה וישבנו על הספה לדבר, עומר אמר שהוא שמח שעברנו אליו ואני ברוב חוצפתי שאלתי איפה הוא עובד, עומר צחק ואמר שלמרות שזה נראה שהוא לא עובד הוא דווקא עובד, בחברה שנקראת "מוטר" שמוכרת מכונית, הוא לקח כמה שבועות חופש אבל הוא חוזר בשבוע הבא.
אמא חזרה מהעבודה ואמרה שיש לה הפתעה בשבילי…
תגובות (0)