בשדות שלהן – פרק 6

״מקסימות שלי…כמה יפות נהייתן״ היא נעמדה מולן , אוחזת במשקפי השמש היוקרתיות שלה.
הן עמדו עדיין המומות , שהאישה בסגנון איטלקי בשמלה יוקרתית , היא האמא המושבניקית שהן הכירו.
״מה את עושה פה?״שאלה טהר אחרי שהתנערה מההלם,היא הרגישה שנאה זורמת בעורקיה,אבל מצד שני געגועים לאישה שפעם היתה אמא שלה.
״מה שלומך טהר,השיער שלך כל כך ארך והתבהר״ אימן הושיטה זרועה לגעת בשיערה של טהר.
טהר לקחה שתי צעדים אחורה ברתיעה , היא הרגישה שאישה זרה עומדת מולה.
״ומיכאל … מה עשית לשיער שלך , ראסטות?״היא צחקקה בעיניים מבריקות מתעלמת מההשפלה של טהר.
מיכאל נעמדה בחצי חיוך , היא הרגישה שהיא אוהבת את האישה שמולה , אבל היא לא שוכחת כמה פגעה בה.
״מה את עושה פה?״חזרה על עצמה טהר
״באתי לקחת אתכן״אמרה
הן הביטו אחת בשניה בהלם ,
״ומה עם הקטנים שכחת מהם?״אמרה טהר בטון מעט עצבני.
״מובן שלא … מובן ש…שלא״ היא גמגמה במבוכה ״אבל אני רוצה לקחת אתכן לזמן איכות״.
״אני לא עוזבת את אבא בחיים״ אמרה טהר מושכת את כתפה .
היה משהו מעט ילדותי בטון ובתנועת הגוף שלה , כמו ילדה קטנה שרוצה להתרפק .
מיכאל לא אמרה דבר היא צעדה במהירות לבצלאל שעמד בצד והביט בשתיקה , היא התרפקה בתוך זרעותיו החסונות והוא עטף אותה בשתיקה והכלה.
אימן הביטה בהן, הילדות הגדולות שלה נהיו יפהפיות , אביהן נשאר אותו גבר נאה וחסון,הדבר היחיד שהעיד על הצער וההתבגרות שלו , היו שיערות שיבה על זקנו.
היא הרגישה אומללה , הרגישה רעה , ובודדה.
״אתן לא תעזבו את אבא , אני רוצה בסך הכל שתבואו לבקר לשבועיים , ונעשה קצת שופינג״ היא חייכה חיוך נבוך.
״את מנסה לקנות אותנו עם קצת כסף שהשגת עם הגבר החדש שלך?״הרגישה שהיא רוצה לתקוף אותה.
״אני מבינה את הזעם שלכן…״אמרה בעצימת עיניים.
״את לא מבינה ! ״ צרחה טהר פתאום ״את לא מבינה מה זה לראות את האחים הקטנים שלך עושים פיפי במיטה כי הם פוחדים שאולי גם אבא עזב , את לא מבינה מה זה לא לדבר עם אחותך התאומה כבר שנתיים כי היא נהפכה לקקטוס ״ היא אמרה מעבירה מבט קצר על מיכאל שהורידה את ראשה
״את לא מבינה מה זה לשמוע את אבא שלך הגבר גבר בוכה בלילות כשהוא חושב שאנחנו לא שומעות״ היא המשיכה ובצלאל הביט בה במבט מבוהל.
״את לא מבינה כלום ושום דבר, אני מבינה , שאת אישה אגואיסטית״ היא אמרה וקולה נשבר.
אמה הביטה בה בחוסר אונים , ואז היא יצאה מהבית בסערת רגשות, צועדת לשדה הגידולים כשהדמעות זולגות מעיניה ….