בשדות שלהן – פרק 2

מיכאל ישבה וקשרה את החוטים הארוכים שמחוברים לסנדלים ונכרכו סביב רגליה , טהר הכניסה את הכריכים לתיקים של חמשת האחים הקטנים שלהן .
״טהר הכנסת לדור את החטיף בריאות שלו?״צעק בצלאל מהמטבח
״כן״ היא צעקה חזרה אליו .
״ולאורן את הכדורים שלו?״ הוא הוסיף בצעקה.
״כן כן״ היא גלגלה את עיניה , היא הביטה במיכאל שישבה על הספה והתעסקה בסנדלים שלה .
״יותר גרועות מתפילין ,הסנדלים שלך״היא גיחכה בעוקצנות.
מיכאל הרימה אליה את המבט ואז חזרה להתעסק בסנדלים שלה .
טהר חשבה לעצמה שאם אחות כזו עדיף כבר בלי,אפילו עלתה בה המחשבה שבשנתיים האחרונות מיכאל דומה בהתנהגות שלה לאוטיסטית,היא ניערה את המחשבה הזו מראשה במהירות והמשיכה להכניס את הסנדוויצ׳ים לתיקים .
״אז איך היה אתמול בקטיף?״ שאל עומר את טהר כשישבו כל החברים במעגל על רצפת הרחבה שבבית ספר.
״רגיל כזה״ מלמלה טהר בחוסר התעניינות .
״לא , כי שמעתי שהולכת להתקרב למושב מכת דבר ענקית ״ הוא אמר מנסה להמשיך את השיחה .
״אני מניחה שאבא שלי שמע על זה״היא אמרה מושכת בכתפייה , היא הסיטה את מבטה לכיוון אריאל שישב עם כל החברים אבל לא באמת היה נמצא שם , היא הביטה אל הנקודה שבה בהה ונאנחה , מיכאל ישבה שעונה על עץ ירוק וגדול כשהיא קוראת ספר,המחשבה שאריאל הבחור היחיד שמוצא חן בעיניה מאוהב באחותה התאומה מיכאל חלחלה בה והעבירה בה תחושת מועקה עצומה .
מיכאל ישבה וקראה את הספר המעולה שהמליצו לה עליו בספריה , ״הנסיך הקטן״ . חשבה כמה הנסיך הקטן דומה לה , והלוואי והיה לה נסיך קטן משלה.
היא כבר שנתיים יושבת מתחת לעץ הירוק והגדול , גם כשמטפטפות עליה טיפות גשם בחורף וכולם כבר נכנסים לכיתות , היא נשארת , היא כבר לא מסוגלת לסמוך על אנשים , זה נתפס אצלה כלקחת ריזיקה , ואולי גם לשלם את המחיר.
אריאל המשיך לבהות במיכאל , הוא חשב שאם היו לו כוחות על , הוא היה משתמש בהם כדי לגרום לה להסתכל עליו.
הוא מעולם לא התאהב באף אחת , תמיד חיכה לה , עוד מהילדות , הם היו חברים טובים , אבל היא תמיד היתה מיוחדת ושונה מכולם , לא בגלל היופי שלה , ולא בגלל האופי הטוב שלה , היא לא הייתה הבחורה הכי חמימה בעולם , ולא הכי חביבה , היא תמיד היתה די ממוקדת בעולם משלה , והוא עוד מהגן רצה להיסחף לעולם שלה , ובכיתה י׳ כבר הרגיש עם רגל אחת בפנים לתוך העולם שלה , שהוא הבריז מנשף הסיום ולקח אותה בהפתעה לשחייה בים בשעה 1:00 בלילה , הוא לעולם לא שכח את המבט שלה שפגש במבט שלו סוף סוף , ובאמת שכמעט הצליח להיכנס לעולם שלה , זה שהיא לא נותנת לאף אחד להיכנס .אבל אז קרו דברים , החיים התגלגלו והכניסה כבר נסגרה.
מיכאל סגרה את הספר , חייכה לעצמה , הספר הזה פשוט ענק .
היא קמה מהעץ והתחילה לצעוד ליד החברים של טהר, שהיו פעם גם שלה.
היא נשמה עמוק לריאות כשהרגישה את המבטים שלהם לא יורדים ממנה , היא עברה אותם בצעדים מהירים יותר לכיתה .
״תפסיקו לקחת אותה קשה״גלגלה את עיניה טהר כשכל החברים נעצו מבט במיכאל.
״איך אתן מסוגלות להיות תאומות ולא לדבר״אמר עומר.
״עומר אתה לא חושב שמיצינו את העניין?״שאלה ליאן במבט נוזף.
״אם כל כך אכפת לך , אז איך אתה לא מדבר איתה?״שאלה טהר בטון עצבני , היא הרגישה שהחברים שלה שופטים אותה על כך שהתאומה שלה נהייתה פריקית מוזרה שנתקה איתם קשר , אבל הם לא הבינו שכמו שביום אחד בהיר היא הפסיקה לדבר איתם ככה גם איתה?.
״את צודקת , אני באמת אלך לדבר איתה״עומר קם במחאה וצעד לכיתה של מיכאל , החברים כולם הביטו בו בהלם , אף אחד לא דיבר איתה כבר שנתיים , לא כי הם לא רצו , כי היא פשוט לא הראתה רצון , כולם היו מבולבלים מעומר , אבל הכי היתה טהר , היא בלעה רוק ועקבה אחריו בעיניים , היא חשבה לעצמה שאולי גם עומר מאוהב בתאומה המסתורית , שאולי גם הוא לא רואה בה את מה שהיא רואה בעצמה , אבל לעומר בכלל היו כוונות אחרות , הוא רצה להוכיח לטהר שהוא לא חלש אופי , שהוא יהיה האמיץ הראשון בחבורה שלהם …