בשדות שלהן-פרק 13

טהר הביטה בהלם באחותה ובאריאל שהתנשקו בסערה.
היא לא יכלה להתכחש לכאב שעבר בליבה,היא רצה בצעדים מהירים מהחממות מתנשפת והקיא עומד בגרונה.
בטנה התהפכה מהתחושה שהם עכשיו באמת יהיו ביחד,היא ידעה שברגע שמיכאל תתן לאריאל להיכנס לעולמה הוא לעולם לא יצא,כי הוא תמיד היה מאוהב בה בטירוף.
טהר התפרצה בבכי כשהיא רצה במהירות כמה שיותר רחוק מהחממות,עד שלפתע רגלה התנגשה בשורשים והיא נפלה על האדמה.
היא נותרה שם בלי כוחות לקום,בוהה באוויר.
״הכל בסדר?״היא שמעה ולמולה הופיעו זוג מגפי גומי כחולות.
היא הרימה את מבטה אל בחור שגלבוע בין שיניו,ועיניו הירוקות משתלבות עם צבע הגלבוע.
הוא הושיט אל טהר יד ועזר לה לקום.
״הכל בסדר?את צריכה מים״הוא אמר והוציא מתוך הכיס הענק שבמכנסיו בקבוק מים קטן.
טהר משכה בכתפיה לסירוב,היא באמת רצתה מים אבל לשתות מפה לפה תמיד הגעיל אותה.
״החקלאי המסריח לא שתה את זה,אל תדאגי״הוא שם את ידיו על ליבו בחצי חיוך כובש.
״תודה״חייכה טהר,גומעת אל גרונה את המים במהירות.
״אלירן״הוא הושיט את ידו אליה מבקש ללחוץ את ידה.
״טהר״היא אמרה.
״טהר…״הוא חזר אחריה מביט במבט חולמנ באוויר ״שם יפה״.
״תודה״אמרה טהר והביטה בו בכיווץ גבות,הוא היה טיפוס.
הוא היה לבוש במכנסי חאקי עם המון כיסים,טי שרט לבנה המלוכלכת בכתמי אדמה,על צווארו השתלשלה שרשרת זהב עם מגן דוד,והמגפיים הכחולות היו פשוט נראות מגוחכות לכל הלבוש המוזר.
הוא הביט בה בחיוך כאילו שקלט את המבט התוהה שלה,אך התעלם וצעד אל כיוון הטרקטורון שלו.
״את הבת של בצלאל נכון?״הוא אמר.
״כן״היא השיבה.
״אח,רואים לפי העיניים הטובות,רק לבצלאל יש עיניים כאלה טובות״הוא אמר והתיישב על הטרקטורון.
״צריכה טרמפ הביתה?״הוסיף.
טהר הנהנה לסירוב,הוא קצת הלחיץ אותה בנוכחות שלו.
״אני לא יעשה לך כלום,אני רוצה לשאול את בצלאל משהו״אמר.
היא הופלאה ממנו,הוא קרא את מחשבותיה באופן די מוצלח.
לבסוף עלתה על הטרקטורון.
היא התלבטה היכן להניח את ידיה,
״אם את לא רוצה להחזיק את החלקאי המסריח,את יכולה להחזיק בעמודים של הטרקטורון.״הוא אמר וצחקק.
טהר לא יכלה להתאפק,ובכוונה חיבקה אותו בחוזקה.
אלירן הסתובב אליה בחצי חיוך מביט בה בהרמת גבה.
הם ירדו בביתם,טהר נכנסה לחדרה מותירה את בצלאל לדבר עם אלירן,הוא חייכה שחיוכו המתוק עלה במוחה.
״גברת טוהר״לפתע התפרץ לחדרה.
״נפלה לך הטבעת בטרקטורון״הוא נכנס אל חדרה מניח את הטבעת על מיטתה של טוהר.
״תודה אלירן״היא אמרה והוא קרץ לה בחיוך שןבבי ויצא מחדרה,מותיר אותה מחייכת חיוך רחב שיניים.
מיכאל התנתקה לבסוף מאריאל,
הם הביטו אחד בשני בשתיקה,הם התיישבו לבסוף מאחורי חממת העגבניות שאף אחד לא ראה אותם,ממשיכים לממש את אהבתם.
מיכאל נכנסה בחולמניות לביתה,פותחת את דלת חדרה,נזכרת בשעות הרבות שבילתה היום עם אריאל.
״מה יש לך?באתי לקחת מברשת שיער״אמרה טהר נעמדת מאחורי מיכאל שעמדה והביטה בעצמה במראה.
היא לחשה באוזנה של טהר שתי מיליפ שגרמו לטהר לצווח ״שכבתם?״.
מיכאל חייכה והניחה את ידה על פיה של טהר.
״איך את עושה את זה אם לפני רגע הוא היה הנשיקה הראשונה שלך?״שאלה טהר בפנים רציניות,היא באמת לא הבינה איך אחותה כל פעם מפתיעה מחדש,אך הכאב שהיה בליבה היה מופחת כי החיוך הכובש של אלירן לא הפסיק להופיע.
״כשזה זה,זה זה״עצמה את עיניה מיכאל בחיוך מגוללת על אצבעותיה ראסטה ארוכה.
היא הרגישה שסוף סוף היא התאהבה באמת בבחור,אפילו ללא מילים.