בשדות שלהן – פרק 1

אז , אני מתחילה סיפור חדש ורציתי קצת לשתף אתכם במשהו , שמתי לעצמי אתגר הפעם לכתוב מנקודת מבט של מספרת , ולא של דמויות , וזה אתגר מבחינתי כי לדעתי זה קשה לכתוב בצורה כזו וגם לעניין ולרתק , זה תמיד נשמע לי כמו סיפורי ילדים ״דני הלך, דני אכל , דני רקד״ וכאלה , אז זה האתגר שלי , אני עושה ניסיון בפרק הראשון ואשמח שתגיבו את דעתכם ספציפית לגבי זה , אם זה זורם לכם בקריאה או פחות .
דבר שני , אני קוראת פה המון המון סיפורים מכל הסוגים ולאו דווקא סיפורי קומדיה רומנטית כאלה של מתבגרים , ואני רואה המון סיפורים שכתובים ברמה גבוהה מאוד ולא כל כך זוכים לתגובות , אז החלטתי לפרגן כל פעם ברציתי להוסיף לאחד מהכותבים , לא שאני הכותבת שמקבל הכי הרבה צפיות ותגובות , אבל בכל זאת זה סתם לפרגן כל פעם לכותב אחר , גם אם יש לו הרבה קוראים ❤️
*****
מיכאל צעדה לאורך חממת עגבניות השרי , היא ליטפה את הגידולים היפהפים שהצליחו לגדל השבוע , העיינים שלה נעצמו בהנאה , היא הרגישה שהחממה מרגיעה כל איבר בגוף שלה , היא חייכה ושרה לה שיר של הזמר מתיסיהו שאותו כל כך אהבה , חשבה כמה היה נחמד יותר לצעוד ברגליים יחפות ולא במגפי הגומי הכבדות שמנעו ממנה להמריא גבוה , אם רק אבא בצלאל לא היה כזה עקשן …
״את מוכנה להזיז את עצמך לקטיף ?״ קראה טהר בטון עצבני , היא הביטה במיכאל שצעדה צעדיים איטיים ואדישים בתוך גידולי העגבניות , היא הביטה בלבוש שלה , שמלה מבד דק דק שמגיעה עד אחרי הברך בצבע שמנת , ומגפי גומי חקלאיים .
טהר גיחכה במחשבה על איך היה הפרצוף של ליאן , החברה הכי טובה שלה , דוגלת האופנה , מזדעזע למראה של אחותה התאומה מיכאל.
מיכאל הביטה בטהר במבט מאופק , היא רצתה לשאול אותה כל פעם כשהיא דיברה אליה בטון כל כך תקיף , למה היא שונאת אותה? הן היו החברות האחיות הכי טובות הרי , עד לפני שנתיים.
הן צעדו יחדיו לשטחי הגמבות , טהר שוחחה עם אחד העובדים התאילנדים וקיבלה תידרוך מהיכן להתחיל את קטיף הגמבות , היא נגבה את עיגולי הזיעה שהופיעו על מצחה וחשבה כבר על כמות סבון הפנים שתסבן היום על פניה במקלחת .
מיכאל אספה את פקעת הראסטות הארוכות שלה לבועגלה ענקית על קודקוד ראשה והתכופפה לקטוף את הגמבות .
הן עמדו שם אחת ליד השניה , כל כך קרובות, מבחינתם היה טבעי לקטוף בשתיקה ולא לדבר , למרות שכל מי שהיה מסביבם , במושב , בבית הספר וכמובן בבית , תהה כיצד תאומות כל כך זהות במראם החיצוני , תאומות שנשמו אחת את השניה כל חייהן נהפכו להיות כמעט כמו שתי זרות .
אבא בצלאל עצר את הטרקטור שמיועד להעמיס את גידולי הגמבה שלו למפעל . הוא השקיף על בנותיו שקטפו בשתיקה את הגמבות ונאנח , הוא כבר לא ידע מה יגרום להן להביט אחת בשניה באהבה כמו פעם…